שושן

שׁוֹשַׁן^[1]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שושן
הגייה^*	shoshan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־שׁ־ן^[2]
דרך תצורה	משקל קוֹטַל
נטיות	ר׳ שׁוֹשַׁנִּים

לשון המקרא פרח יפה שהיו משתמשים בצורתו לעיטורים בעת העתיקה. מקובל לזהותו עם המין שושן צחור _{(Lilium candidum)}, והשם משמש גם לכל הסוג _(Lilium).
- ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן; אַלְפַּיִם בַּת, יָכִיל“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו)
- ”לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים; שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים, נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.“ (שיר השירים ה, פסוק יג)
לשון המקרא (משמעות משוערת) כלי נגינה עתיק.
- ” לַמְנַצֵּחַ, עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת; מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד“ (תהלים ס, פסוק א)
- ”לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת.“ (תהלים מה, פסוק א)

גיזרון

המילה מופיעה במקרא הן בצורת הזכר (שׁוֹשַׁן) והן בצורת הנקבה (שׁוֹשַׁנָּה)^[3]. על פי מספר דעות, במקור שימשה בעברית רק צורת הזכר, ובהשפעת הלשון הארמית נוספה התיבה בעברית המקראית המאוחרת גם בצורת הנקבה^[4].

התרגום הארמי לשיר השירים זיהה עם הפרח ורד _(Rosa),^[5] וכך עולה ממקורות נוספים בספרות חז"ל. יתכן שזיהוי זה נובע מהפסוק: ”כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.“ (שיר השירים ב, פסוק ב), כיוון שגבעול הוורד הוא בעל קוצים (חוחים). הקושי העיקרי עם זיהוי זה הוא כי מקור הצמח (וכן גם השם) הרחק מארץ ישראל (ושני מיני הוורד הנמנים בצומח הארץ־ישראלי אינם נאים במיוחד, וסביר מאוד שלא התכוונו אליהם)^[6]^[7]. תרגום השבעים וראב"ע^[8] זיהו עם השושן הצחור, וזיהוי זה הוא המקובל כיום.^[9]

המילה מקבילה לשפות שמיות נוספות - אכדית: šūšanu. סורית: ܫܘܼܫܲܢܵܐ (שׁוּשַׁנָא), ערבית: سَوْسَن (סַוְסַן).

ראב"ע גזר את המילה מהמספר ״שֵש״, מכיוון שהפרח בעל שישה עלי כותרת (למרות שלפי רוב הדעות אין זה מקור המילה).

הדעה המקובלת בפי רוב החוקרים בימינו היא שמקור המילה ממצרית: zšn‏‏‏‏ (זֶשֶׁן) בהוראת: שושנת מים _(Nymphea)^[10]^[11]^[12]. להלן הירוגליף:

במילונו של האג׳יפטולוג ארנסט ווליס באדג' מופיעה התיבה בהגיית: senshen, מושאל לקופטית: ϣⲱϣⲉⲛ (שׁוֹשֶׁן).^[13]

נ"ה טור סיני טען ששני השימושים זהים, ומדובר בקנה גומא _(Cyperus), שיש לו פרח נאה וגם משמש לכתיבה. הוא תמך זיהוי זה בהקבלה לסורית: ܫܝܼܫܢܵܐ (שִׁישְׁנָא) בהוראת: בוציץ. ולפי זה בתהלים השושן הוא אמצעי הכתיבה של המזמורים.^[14] אחרים דחו פירוש זו בטענה שאין סיבה לציין את אמצעי הכתיבה של המזמור, דבר שלא נמצא במזמורים אחרים.^[15] לדעת מפרשים רבים מדובר בכלי נגינה. יש שהציעו שהכלי נקרא כך בגלל צורתו הדומה לפרח השושן^[16], או בגלל שיש לו ששה מיתרים, או משום שמקורו מהעיר שׁוּשַׁן.^[17] בנימין מזר הציע לזהות את כלי הנגינה ע"פ תבליט משומר שמופיע בו כלי נענוע שצורתו מוט ארוך שבקצה שני שרביטים קצרים, עטורי ששה עלים, וע"י נענוע המוט העלים מכים זה בזה.^[18]

מילים נרדפות

שושנה

ראו גם

תרגום

סוג פרח ממשפחת השושניים

אנגלית: lily‏, Lilium‏‏‏‏
ספרדית:azucena‏‏‏‏
ערבית سوسن‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שושן (סוג)
האקדמיה ללשון העברית, שושן ושושנה, 19/08/2021.

הערות שוליים

↑ מופיע במקרא גם בקמץ ״שׁוֹשָׁן״ או בשורוק ״שׁוּשַׁן״.
↑ השורש הוא שש״ן לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית (ראו: https://hebrew-academy.org.il/keyword/ש%D7%81ו%D6%B9שַ%D7%81ן).
↑ ראו לדוגמא החילוף בין מלכים א ז,כו לדברי הימים ב ד,ה.
↑ לפי האקדמיה ללשון העברית. (ראו: https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/)
↑ תרגום שיר השירים ב, א.
↑ https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftn4
↑ https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftnref4
↑ שניהם בפירוש לשיר השירים ב, א.
↑ ראו: יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי, רמת גן תשכ"ו, עמ' 234–241.
↑ James Peter Allen, Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs, 2nd edition, Cambridge: Cambridge University Press, 2010, page 277.
↑ Thomas O. Lambdin, "Egyptian Loan Words in the Old Testament", JAOS 73, 3 (1953), pp. 145-155
↑ https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/#_ftnref3
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 608.
↑ נ"ה טור סיני, הלשון והספר ב' עמ' 31; הערת העורך במילון אליעזר בן יהודה, בערך 'שושן', עמ' 7002.
↑ א' כשר, ה'שושן', סיני מה,ח תשי"ט, עמ' נט-ס.
↑ מצודת ציון
↑ א' כשר, שם.
↑ ב' מזר, פני עולם המקרא, ??. מובא אצל כשר שם.

שׁוּשָׁן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שושן
הגייה^*	shushan
חלק דיבר	שם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ס׳ שׁוּשַׁן־

לשון המקרא עיר עתיקה, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל, אשר היתה עיר בירה בממלכת עילם ובאימפריה הפרסית.
- ”הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה.“ (אסתר ג, פסוק טו)
- ” וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי.“ (דניאל ח, פסוק ב)

גיזרון

מעילמית: 𒀸𒋗𒐼𒀭 (שׁוּשַׁן)^[1].

תרגום

אנגלית: Susa‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שושן (עיר)

סמוכין

↑ כך בעילמית אחמנית. להשתלשלות המילה בעילמית ואחר כך בפרסית ראו כאן.

[1] מופיע במקרא גם בקמץ ״שׁוֹשָׁן״ או בשורוק ״שׁוּשַׁן״.

[2] השורש הוא שש״ן לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית (ראו: https://hebrew-academy.org.il/keyword/ש%D7%81ו%D6%B9שַ%D7%81ן).

[3] ראו לדוגמא החילוף בין מלכים א ז,כו לדברי הימים ב ד,ה.

[4] לפי האקדמיה ללשון העברית. (ראו: https://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/)

[5] תרגום שיר השירים ב, א.

[6] ttps://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftn4

[7] ttps://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94/#_ftnref4

[8] שניהם בפירוש לשיר השירים ב, א.

[9] ראו: יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי, רמת גן תשכ"ו, עמ' 234–241.

[10] James Peter Allen, Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs, 2nd edition, Cambridge: Cambridge University Press, 2010, page 277.

[11] Thomas O. Lambdin, "Egyptian Loan Words in the Old Testament", JAOS 73, 3 (1953), pp. 145-155

[12] ttps://hebrew-academy.org.il/2021/08/19/שושן-ושושנה/#_ftnref3

[13] An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 608.

[14] נ"ה טור סיני, הלשון והספר ב' עמ' 31; הערת העורך במילון אליעזר בן יהודה, בערך 'שושן', עמ' 7002.

[15] א' כשר, ה'שושן', סיני מה,ח תשי"ט, עמ' נט-ס.

[16] מצודת ציון

[17] א' כשר, שם.

[18] ב' מזר, פני עולם המקרא, ??. מובא אצל כשר שם.

[19] כך בעילמית אחמנית. להשתלשלות המילה בעילמית ואחר כך בפרסית ראו כאן.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[1]

שׁוֹשַׁן[1]

גיזרון

מילים נרדפות

ראו גם

תרגום

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

שׁוּשָׁן

גיזרון

תרגום

קישורים חיצוניים

סמוכין

שׁוֹשַׁן^[1]