אלוף נעורים
מראה
אַלּוּף נְעוּרִים
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אלוף נעורים |
הגייה* | aluf ne'urim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות | ר׳ אַלּוּפֵי נְעוּרִים |
- כינוי חיבה לאיש מפי רעייתו אשר נישאה לו בנעוריה.
- ”אִישִׁי, אַלּוּף נְעוּרָי, הֲלֹא תַטֶּה אֹזֶן הַפָּעַם / לַעֲצַת אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ וּלְיֹשֶׁר אִמְרֵי פִיהָ:“ (וילהלם טל, מאת פרידריך שילר, תרגום: ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "זה שלש שנים עברו מאז אלוף נעורי חלף הלך לו ועקבותיו לא נודעו, ואותי עזב עם שני ילדי השואלים לחם ופורס אין למו." ("הלבנון", 21 באוקטובר 1874, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- בהשאלה: ידיד מנוער.
- "„אינני אלוף התנ"ך“ – הוא אומר – „אלא התנ"ך אלוף נעורי, ידיד בחיי. את אהבת התנ"ך ירשתי מהורי בעודני נער ואהבה זו תלווני כל ימי חיי“." ("מעריב", 17 בספטמבר 1961, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "הנני זוכר גם אותך זיק, זיק אלוף נעורי היקר, הרי מוכרח אדם לזכור משהו לחסד וגם לאהוב [...]." ("דבר", 17 בפברואר 1961, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- ”הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה.“ (משלי ב, פסוק יז) וגם: ”הֲלוֹא מֵעַתָּה קראתי [קָרָאת] לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה.“ (ירמיהו ג, פסוק ד)
פרשנים מפרשים
[עריכה]- מצודת דוד על משלי ב יז: "אלוף נעוריה" – בעל נעוריה.
- מצודת ציון על משלי ב יז: "אלוף" – שר, כמו (תהילים נה): "אלופי ומיודעי", ור"ל: הבעל.
- מלבי"ם על משלי ב יז: "העוזבת אלוף נעוריה", שהיא זונה תחת בעלה, ונגד נכריה אומר כי את "ברית אלהיה שכחה", לזנות אחרי הבעלים ולאחוז בדעות מינות.