סד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* sad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
סד
  1. מתקן ששימש בימי קדם לקשירה וריתוק כעונש.
    • ”וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל-אָרְחוֹתָי עַל-שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה“ (איוב יג, פסוק כז)

גיזרון[עריכה]

  • תיבת "סד" מן הפסוקים לעיל, נמצאה כתובה על גבי מגילות קומראן ܘܣܡܬ ܪ̈ܓܠܝ ܒܣܕܐ‏ - תָּשֵמֲא רֲגְלִי בְּסַדָּא.
  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל, ובאיוב לג, פסוק יא הזהה, אך מקוטע ממנו.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י: בלשון ארמי סדנא בסדני' יתיב עץ גדול שנותנין בו רגלי האסורים ובל' יוני אשתו"ק:
  • אבן עזרא: (קושר לסיד) כמו ושדת אותם בסיד שיראו בו כל ארחותי ורבינו היי ז"ל אמר שהוא כבל מדברי רבותי' ז"ל
  • רלב"ג: הוא כלי מכלי המאסר שאוסרין בו רגלי הנאסר בדרך שלא יוכל ללכת אנה ואנה ציפוש בלעז
  • מצודות: עצים חקוקים עשוים להסגר בהם רגלי התפוס. ובדרז"ל ”סדנא בסדניה יתיב“ (בבלי, מסכת פסחיםדף כח, עמוד א)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: stocks‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סד

סָד גם שָֹד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סד
שורש וגזרה ס־י־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ציפה בסיד.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏