דנן
דְּנַן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | מלת יחס |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- הזה, הזאת.
- גיטא דנן דקרענוהו ( בבא מציעא יח א) (הגט הזה שקרענוהו)
- בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערים בעניין מחדלי חקירה שלטענתם התקיימו במקרה דנן.
מקור
[עריכה]- לשון חז"ל, ארמית דן (זה) עם סיומת שיכות גוף ראשון רבים.