אצר
אָצַר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אצר |
| שורש וגזרה | א־צ־ר, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- אסף, אגר חפצים.
- האדם אצר מזון לקראת החורף.
- "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה'" (ישעיהו לט ו)
2. שמר, בייחוד על דבר יקר ערך.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: accumulate, gather
- פינית: kerätä
ראו גם
[עריכה]אֵצֵר
[עריכה]- שם פרטי לזכר.