אצר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָצַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אצר
שורש וגזרה א־צ־ר, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. אסף, אגר חפצים.
    • האדם אצר מזון לקראת החורף.
    • "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה'" (ישעיהו לט ו)

2. שמר, בייחוד על דבר יקר ערך.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

אֵצֵר[עריכה]

  1. שם פרטי לזכר.