אצר
אָצַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אצר |
| שורש וגזרה | א־צ־ר, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- אסף, אגר חפצים.
- האדם אצר מזון לקראת החורף.
- "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה'" (ישעיהו לט ו)
2. שמר, בייחוד על דבר יקר ערך.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: accumulate, gather
- פינית: kerätä
ראו גם[עריכה]
אֵצֵר[עריכה]
- שם פרטי לזכר.