אצר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָצַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אצר
שורש וגזרה א־צ־ר, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. אסף, אגר חפצים.
    • האדם אצר מזון לקראת החורף.
    • "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה'" (ישעיהו לט ו)

2. שמר, בייחוד על דבר יקר ערך

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]