אבן פנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶבֶן פִּנָּה[עריכה]

  1. האבן הראשונה המונחת, באופן סמלי, במקום חדש אותו מתכננים לבנות.
    • "וְהוּא חוֹלֵם כִּי, כְּמוֹ שֶׁאֶת הָעִיר בָּנָה, / יַנִּיחַ לַמִּקְדָּשׁ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה." (עַל כַּפָּיו יָבִיא, מאת יורם טהרלב)
    • הקבלן הניח אבן פינה ברחוב.
  2. בהשאלה (1): דבר המהווה יסוד.
    • גילויו של החוקר הן אחת מאבני הפינה החשובות במדע זה.

גיזרון[עריכה]

  • מהתנ"ך: "וְלֹא-יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי-שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם-יְהוָה" (ירמיהו יא, פסוק כו), וכן "עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי-יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ?" (איוב לח, פסוק ו)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]