עור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים 1 עִוֵּר א 1.1 צירופים 1.2 מילים נרדפות 1.3 נגודים 1.4 תרגום 1.5 ראו גם 1.6 קישורים חיצוניים 2 עִוֵּר ב 2.1 מילים נרדפות 2.2 ניגודים 2.3 ראו גם 2.4 תרגום 3 עוֹר 3.1 צירופים 3.2 תרגום

[עריכה] עִוֵּר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיוור
הגייה*	iver
חלק דיבר	שם־עצם (1), שם־תאר (2)
מין	זכר
שורש	ע־ו־ר ב
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר' עִוְּרִים; נ' עִוֶּרֶת, נ"ר עִוְּרוֹת

1. שאינו רואה.

   • בוצעו מחקרים רבים על תפיסת העולם של ילדים עיוורים מלידה.
   • "[...] הוא נעשה עיוור בשתי עיניו. עיניו החולות מעודו התקלקלו יותר ויותר בשנים האחרונות מטלטולו התדירי, וסוף סוף לקו בעיוורון, והעולם חָשַׁך בעדו" ("הקבצן העיוור", אליהו מידניק)
   • "וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶיךָ" (דברים כח, כט)

2. בהשאלה שמתעלם מהמתרחש סביבו ומהעובדות, אינו תופש אותם או אינו מודע אליהם.

   • ההלך המשיך לצעוד בלילה משום שהיה עיוור לסכנות שבדרך.

[עריכה] צירופים

• אהבה עיוורת
• הקלדה עיוורת
• לפני עיוור לא תיתן מכשול
• עיוור צבעים
• על עיוור

[עריכה] מילים נרדפות

• סומא

[עריכה] נגודים

• פיקח

[עריכה] תרגום

• אנגלית: blind‏‏‏‏
• ערבית: ضرير‏, أعمى, ‏‏كفيف‏‏
• צרפתית: mal voyant‏, aveugle‏‏‏‏
• רוסית: слепой‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

• כתב ברייל
• מום
• נכות
• עיוורון

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] עִוֵּר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיוור
שורש וגזרה	ע־ו־ר ב, שלמים
בניין	פיעל

1. פגע בעיניים או בעצב הראייה, גרם שאחר לא יראה.

   • אור השמש עלול לעוור.
   • "וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר" (מלכים ב, כה, ז)

2. מטפורה גרם שמישהו לא יראה את האמת או את המציאות, או שיתעלם מהן.

   • "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים" (שמות כג, ח)
   • "בטחונו באושר בנו עיוור את עיניו, ולא ראה איך כולם יתלחשו עליו מאחורי עורפו, ויניעו ראש וייאנחו, וייאנקו" ("שימלה", שלום עליכם)

[עריכה] מילים נרדפות

• סמא

[עריכה] ניגודים

• פקח

[עריכה] ראו גם

• התעוור
• סנוור

[עריכה] תרגום

• אנגלית: blind‏‏‏‏‏
• ערבית: أعمى‏, عمى‏‏‏‏

[עריכה] עוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עור
הגייה*	or
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' עוֹרוֹת; עוֹר־, ר' עוֹרוֹת־

1. השכבה החיצונית שעוטפת את גופם של בעלי חיים.

   • "וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע" (ויקרא יג, יב)
   • "וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'" (יחזקאל לז, ו)

2. בהשאלה עור (ראו פירוש 1) מעובד המשמש ליצור מוצרים, יריעות, בגדים, נעליים ועוד.

   • "וַיַּעַשׂ אדני אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא)
   • "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" (מלכים ב', א, ח)

[עריכה] צירופים

• בעור שיניו
• היהפוך כושי עורו?
• זאב בעור כבש
• עור התוף
• עור ועצמות
• עור של פיל

[עריכה] תרגום

• אנגלית: skin‏‏‏‏‏ (1); leather‏, hide, ‏‏skin‏‏‏ (2)