עור

עִוֵּר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיוור
הגייה*	iver
חלק דיבר	שם־עצם (1), שם־תאר (2)
מין	זכר
שורש	ע־ו־ר ב
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר' עִוְּרִים; נ' עִוֶּרֶת, נ"ר עִוְּרוֹת

כתב ברייל

1. שאינו רואה.

   • בוצעו מחקרים רבים על תפיסת העולם של ילדים עיוורים מלידה.
   • "[...] הוא נעשה עיוור בשתי עיניו. עיניו החולות מעודו התקלקלו יותר ויותר בשנים האחרונות מטלטולו התדירי, וסוף סוף לקו בעיוורון, והעולם חָשַׁך בעדו" ("הקבצן העיוור", אליהו מידניק)
   • "וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶיךָ" (דברים כח, כט)

2. בהשאלה שמתעלם מהמתרחש סביבו ומהעובדות, אינו תופש אותם או אינו מודע אליהם.

   • ההלך המשיך לצעוד בלילה משום שהיה עיוור לסכנות שבדרך.

צירופים

• אהבה עיוורת
• הקלדה עיוורת
• לפני עיוור לא תיתן מכשול
• עיוור צבעים
• על עיוור

מילים נרדפות

• סומא

נגודים

• פיקח

תרגום

• אנגלית: blind‏‏‏‏
• ערבית: ضرير‏, أعمى, ‏‏كفيف‏‏
• צרפתית: mal voyant‏, aveugle‏‏‏‏
• רוסית: слепой‏‏‏‏

ראו גם

• כתב ברייל
• מום
• נכות
• עיוורון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עיוורון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיוורים

השורש עור ב

השורש ע־ו־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ע־ו־ר ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	עִוֵּר	מְעַוֵּר	יְעַוֵּר	עַוֵּר	לְעַוֵּר
פֻּעַל	עֻוַּר	מְעֻוָּר	יְעֻוַּר	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְעַוֵּר	מִתְעַוֵּר	יִתְעַוֵּר	הִתְעַוֵּר	לְהִתְעַוֵּר

עִוֵּר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיוור
שורש וגזרה	ע־ו־ר ב, שלמים
בניין	פיעל

1. פגע בעיניים או בעצב הראייה, גרם שאחר לא יראה.

   • אור השמש עלול לעוור.
   • "וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר" (מלכים ב, כה, ז)

2. מטפורה גרם שמישהו לא יראה את האמת או את המציאות, או שיתעלם מהן.

   • "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים" (שמות כג, ח)
   • "בטחונו באושר בנו עיוור את עיניו, ולא ראה איך כולם יתלחשו עליו מאחורי עורפו, ויניעו ראש וייאנחו, וייאנקו" ("שימלה", שלום עליכם)

מילים נרדפות

• סמא

ניגודים

• פקח

ראו גם

• התעוור
• סנוור

תרגום

• אנגלית: blind‏‏‏‏‏
• ערבית: أعمى‏, عمى‏‏‏‏

השורש עור ב

השורש ע־ו־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ע־ו־ר ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	עִוֵּר	מְעַוֵּר	יְעַוֵּר	עַוֵּר	לְעַוֵּר
פֻּעַל	עֻוַּר	מְעֻוָּר	יְעֻוַּר	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְעַוֵּר	מִתְעַוֵּר	יִתְעַוֵּר	הִתְעַוֵּר	לְהִתְעַוֵּר

עוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עור
הגייה*	or
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' עוֹרוֹת; עוֹר־, ר' עוֹרוֹת־

1. השכבה החיצונית שעוטפת את גופם של בעלי חיים.

   • "וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע" (ויקרא יג, יב)
   • "וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'" (יחזקאל לז, ו)

2. בהשאלה עור (ראו פירוש 1) מעובד המשמש ליצור מוצרים, יריעות, בגדים, נעליים ועוד.

   • "וַיַּעַשׂ אדני אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא)
   • "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" (מלכים ב', א, ח)

צירופים

• בעור שיניו
• היהפוך כושי עורו?
• זאב בעור כבש
• עור התוף
• עור ועצמות
• עור של פיל

תרגום

• אנגלית: skin‏‏‏‏‏ (1); leather‏, hide, ‏‏skin‏‏‏ (2)
• רוסית: кожа‏‏‏‏‏

ראו גם

• כְּבִיר