ידע
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] יֶדַע
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ידע |
| הגייה* | yeda |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ד־ע |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- מכלול הידיעות, העובדות והמסקנות שנצברו בידי פרט או חברה.
-
- רבים טוענים כי יש להעמיק את הידע של תלמידי מדינת ישראל בנושאי זהות יהודית.
-
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] תרגום
השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת חסרי פ"י.
[עריכה] נטיות הפעלים
| י־ד־ע | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | יָדַע | יוֹדֵעַ (בינוני פעול: יָדוּעַ) | יֵדַע | דַּע | לָדַעַת |
| נִפְעַל | נוֹדַע | נוֹדָע | יִוָּדַע | הִוָּדַע | לְהִוָּדַע |
| הִפְעִיל | הוֹדִיעַ | מוֹדִיעַ | יוֹדִיעַ | הוֹדַע | לְהוֹדִיעַ |
| הֻפְעַל | -אין- | מוּדָע | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | יִדַּע | מְיַדֵּעַ | יְיַדֵּעַ | יַדֵּעַ | לְיַדֵּעַ |
| פֻּעַל | יֻדַּע | מְיֻדָּע | יְיֻדַּע | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְוַדֵּעַ | מִתְוַדֵּעַ | יִתְוַדֵּעַ | הִתְוַדֵּעַ | לְהִתְוַדֵּעַ |
[עריכה] הערות
- בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
- ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)
[עריכה] יָדַע
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ידע |
| שורש וגזרה | י־ד־ע, פ"י/ל"ע |
| בניין | פָעַל (קל) |
- הכיר בדבר מה, הייתה גלויה לו עובדה מסוימת.
-
- "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" (בראשית כח, טז) (1)
- "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ" (שמות ג, יט) (1)
-
- הכיר את הדרך לביצוע פעולה מסוימת, היה בקיא או בעל יכולת בדבר מה.
- ספרותי הכיר.
- במקרא, לשון נקייה קיים יחסי מין.
-
- "וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן" (בראשית ד, א) (4)
- "וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (בראשית יט, ה) (4)
-
[עריכה] ראו גם
[עריכה] תרגום
- אנגלית: know (1)
השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת חסרי פ"י.
[עריכה] נטיות הפעלים
| י־ד־ע | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | יָדַע | יוֹדֵעַ (בינוני פעול: יָדוּעַ) | יֵדַע | דַּע | לָדַעַת |
| נִפְעַל | נוֹדַע | נוֹדָע | יִוָּדַע | הִוָּדַע | לְהִוָּדַע |
| הִפְעִיל | הוֹדִיעַ | מוֹדִיעַ | יוֹדִיעַ | הוֹדַע | לְהוֹדִיעַ |
| הֻפְעַל | -אין- | מוּדָע | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | יִדַּע | מְיַדֵּעַ | יְיַדֵּעַ | יַדֵּעַ | לְיַדֵּעַ |
| פֻּעַל | יֻדַּע | מְיֻדָּע | יְיֻדַּע | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְוַדֵּעַ | מִתְוַדֵּעַ | יִתְוַדֵּעַ | הִתְוַדֵּעַ | לְהִתְוַדֵּעַ |
[עריכה] הערות
- בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
- ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)
[עריכה] יִדַּע
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | יידע |
| שורש וגזרה | י־ד־ע, פ"י/ל"ע |
| בניין | פִּעֵל (קל) |
- הביא להכרתו של מישהו, גרם למישהו לדעת.
-
- הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר/יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ (איוב לח, יב)
-
[עריכה] ראו גם
[עריכה] תרגום
- אנגלית: inform

