כדור
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] כַּדּוּר
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כדור |
| הגייה* |
kadur |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
כ־ד־ר |
| דרך תצורה |
משקל קַטּוּל |
| נטיות |
ר' כַּדּוּרִים; כַּדּוּר־, ר' כַּדּוּרֵי־ |
- [גאומטריה] גוף תלת מימדי המורכב מכל הנקודות הנמצאות עד למרחק קבוע מהמרכז.
- דבר עגול בעל נפח הדומה לכדור הגאומטרי.
-
- הילדים העבירו ביניהם את הכדור.
- "כֹּחַ אַדִּיר אַךְ עִוֵּר / יִדְרֹךְ יַצְנִיף אוֹתָנוּ, / וּבְיַד גַּאֲוָה נִסְתָּרָה / כַּדּוּר מִשְׂחָק כֻּלָּנוּ" ("עסק בנסתרות", חיים נחמן ביאליק)
- "וחכמים אומרים: אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור [...] כדור – (משום) שהעולם עשוי ככדור" (תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, פרק ב', הלכה ג') (2)
- גוף המורכב מתרמיל, קליע ופיקה ונורה מכלי נשק קל.
-
- הכדור החמיץ את גופו בסנטימטרים ספורים והוא ניצל ממוות בטוח.
- "נהוג לכנות כדור בקוטר 20 מ"מ ומעלה פגז"
- חומר רפואי מוצק לבליעה.
-
- אתמול כאב לי הראש, ולכן בלעתי כדור שהקל את הכאבים.
- המילה משותפת לכמה שפות שמיות: kudûru (אשורית), kdrt (אוגריתית), כַּדוּרָא (ארמית). עם זאת זמן הופעתה המדויק בעברית איננו ברור. היא מופיעה פעמיים בספר ישעיהו:
"צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ" (ישעיהו כב, יח)
"וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת" (ישעיהו כט, ג)
פרשנים וחוקרים נחלקו ביניהם בשאלה אם בפסוקים אלה הכוונה למשמעות הידועה לנו כיום, או שמא לכ"ף הדימוי ואחריה המילה דּוּר (מעגל). היו אף חוקרים שהציעו לקרוא את המילה בפסוק השני "כְּדַוִד". בין אם הכוונה במקרא אכן הייתה לגוף עגול ובין אם לא, משמעותה הנוכחית של המילה מצויה עוד בתקופת חז"ל.
[עריכה] מובאות נוספות
- "ציירו לעצמכם, כדור קטן, הנקרא ראש, על כדור גדול, שהוא, כמובן, הגוף; ובכדור הקטן הזה שתי עינים טרוטות ופה בלי שינים" "המחיצה", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- "תֵּבָה דְּמוּת קֻבָּה מְתֻלָּעַת / כַּדּוּר עֲגֻלָּה לֹא מְרֻבָּעַת" ("פֵּרוֹת", ר' יהודה הלוי)
- "כסת עגולה והכדור והאמום והקמיע והתפלה אינן צריכין שיבואו בהם המים" (משנה, מסכת מקוואות, פרק י', משנה ב')
- "תא שמע: אתרוג תפוח, סרוח, כבוש, שלוק, כושי, לבן, ומנומר - פסול. אתרוג כדור - פסול" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ו, עמוד א')
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] מידע נוסף
- בלשון חז"ל ואף אחריה נעשה שימוש במילה הן במין זכר הן במין נקבה. כיום המילה נהוגה במין זכר בלבד.
[עריכה] קישורים חיצוניים