קל

קַל א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קל
הגייה*	kal
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־ל־ל א
דרך תצורה	משקל קַל
נטיות	ז"ר קַלִּים; נ"ר קַלּוֹת

1. בעל משקל מועט יחסית, והוא אינו מסבך את ניודו.

   • סחבנו ציוד קל בכדי לא להקשות על המסע.
   • "קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ;לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים" (איוב כ״ד – פסוק י״ח)

2. [דקדוק] כינוי לבניין הראשון מבנייני השפה העברית, בניין פָּעַל.

   • מרבית הפעלים בשפה העברית נוטים בבניין קל.
   • הכינוי "קל" ניתן לו מפאת היותו כזה:לא דגוש ובלא מוספיות.

3. פשוט, לא מורכב.

   • המבחן היה ממש קל.

4. בנוי במידות קטנות יחסית ובמתכונת מוגבלת בכדי להקל על ניודו.

   • החטיבה הייתה מצוידת אך בנשק קל.
   • שדה התעופה מיועד למטוסים קלים, ומסלוליו קצרים יותר.

צירופים

• בניין קל
• דגש קל
• משקה קל
• פל קל
• קל דעת
• קל וחומר
• קל רגליים
• רכבת קלה
• קלי קלות

מילים נרדפות

• קליל (1)
• זורם (1)

ניגודים

• כבד (1)
• קשה (2)

תרגום

• אנגלית: light‏‏‏‏ (1) ; easy‏‏‏‏ (2)
• גרמנית: leicht‏‏‏‏ (1) ; einfach‏, leicht‏‏‏‏ (2)
• צרפתית: léger‏‏‏‏ (1) ; facile‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• קלילות
• קלי קלות

השורש קלל א

השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

ק־ל־ל א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	קַל	קַל	יֵקַל	קַל	לָקֹל
נִפְעַל	נָקַל	נָקֵל	יִקַּל	הִקֵּל	לְהִקֵּל
הִפְעִיל	הֵקֵל	מֵקֵל	יָקֵל	הָקֵל	לְהָקֵל
הֻפְעַל	הוּקַל	מוּקָל	יוּקַל	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

קַל ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קל
שורש וגזרה	ק־ל־ל א, גזרת ע"ע
בניין	פָּעַל

1. מִשְׁקָלוֹ הָיָה מוּעָט.

   • "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שמואל ב׳ א' – פסוק כ"ג)
   • "גִּיל וָזִיו סָבִיב/ קַלּוּ כָּל רַגְלַיִם/ נְשִׁימַת אָבִיב/ בָּאָה לְאַפְסַיִם" ("אחר הגשם"/ אפרים תלמי)

2. לשון המקרא יָרַד בְּעֶרְכּוֹ אוֹ בְכַמּוּתוֹ.

   • "הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי" (איוב מ' – פסוק ד')
   • "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ח' – פסוק ח')

3. לשון המקרא נָע בִּמְהִירוּת.

   • "וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב, וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו; וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ-יָעֻפוּ, כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל" (חבקוק א' – פסוק ח')
   • "וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד, וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט; וְרֹכֵב הַסּוּס, לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ" (עמוס ב' – פסוק ט"ו)

ניגודים

• כבד (1)
• האט (3)

ראו גם

• הקל
• נקל

השורש קלל א

השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

ק־ל־ל א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	קַל	קַל	יֵקַל	קַל	לָקֹל
נִפְעַל	נָקַל	נָקֵל	יִקַּל	הִקֵּל	לְהִקֵּל
הִפְעִיל	הֵקֵל	מֵקֵל	יָקֵל	הָקֵל	לְהָקֵל
הֻפְעַל	הוּקַל	מוּקָל	יוּקַל	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-