מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צמח
|
הגייה* |
tsemakh
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־מ־ח
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ צְמָחִים, צִמְחֵי־
|
- פרט מממלכה של יצורים חיים חסרי יכולת ניידות, אשר תאי גופם מכילים כלורופיל.
- ”וַיַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל־הַכִּכָּר; וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה.“ (בראשית יט, פסוק כה)
- ”כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ; כֵּן אֲדֹנָי יהוה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל־הַגּוֹיִם.“ (ישעיהו סא, פסוק יא)
- ”רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׁדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים; שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.“ (יחזקאל טז, פסוק ז)
- ”תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶיהָ; בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.“ (תהלים סה, פסוק יא)}
- ”סְפִיחֵי אִסְטִיס, וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בָהֶן מִינִין הַרְבֵּה, וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה ה)
- ”יָרְדוּ לַצְּמָחִין אֲבָל לֹא יָרְדוּ לָאִילָן, לָאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִים, לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ג, משנה ב)
- ”כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דָּבָר שֶׁמְּגַדֵּל (בּוֹ) צְמָחִין, מְכַסִּין בּוֹ; וְשֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צְמָחִין, אֵין מְכַסִּין בּוֹ.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ו, משנה ז)
- בהשאלה מן (1): אדם בעל פגיעה מוחית שבעקבותיה הוא מרותק למיטה, אינו מסוגל לתקשר עם הסביבה בשום רמה ואינו שולט בגופו.
- האופנוען נפגע בחוט השדרה עקב תאונת דרכים, והפך להיות צמח.
|
|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמחים |
השורש צמח
|
השורש צ־מ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צָמַח
|
צוֹמַחַ
|
יִצְמַח
|
צְמַח
|
לְצְמוֹחַ
|
נִפְעַל
|
נִצְמַח
|
נִצְמָח
|
יִצָּמַח
|
הִצָּמַח
|
לְהִצָּמַח
|
הִפְעִיל
|
הִצְמִיחַ
|
מַצְמִיחַ
|
יַצְמִיחַ
|
הַצְמֵחַ הַצְמַח
|
לְהַצְמִיחַ
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
צִמֵּחַ
|
מְצַמֵּחַ
|
יְצַּמֵּחַ
|
צַמֵּחַ
|
לְצַמֵּחַ
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
- התפתח פיזית, גדל במימדים.
- ”וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן.“ (בראשית מא, פסוק ו)
- ”[...] וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה.“ (שמות י, פסוק ה)
- ”וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.“ (ויקרא יג, פסוק לז)
- ”וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.“ (ישעיהו מד, פסוק ד)
- ”עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.“ (קהלת ב, פסוק ו)
- בהשאלה מן (1): החל בהתפתחות ראשונית, הצמיח נבטים מן הזרע או הגרעין.
- ”כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל.“ (איוב ה, פסוק ו)
- ”הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיע אֶתְכֶם.“ (ישעיהו מב, פסוק ט)
השורש צמח
|
השורש צ־מ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צָמַח
|
צוֹמַחַ
|
יִצְמַח
|
צְמַח
|
לְצְמוֹחַ
|
נִפְעַל
|
נִצְמַח
|
נִצְמָח
|
יִצָּמַח
|
הִצָּמַח
|
לְהִצָּמַח
|
הִפְעִיל
|
הִצְמִיחַ
|
מַצְמִיחַ
|
יַצְמִיחַ
|
הַצְמֵחַ הַצְמַח
|
לְהַצְמִיחַ
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
צִמֵּחַ
|
מְצַמֵּחַ
|
יְצַּמֵּחַ
|
צַמֵּחַ
|
לְצַמֵּחַ
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|