מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שָׂחִיף (וגם) שְׁחִיף
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שחיף
|
| הגייה* |
sakhif, shkhif
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ח־ף
|
| דרך תצורה |
משקל קְטִיל
|
| נטיות |
ר׳ שְׂחִיפִים; שְׂחִיף־, שְׂחִיפֵי־. ר׳ שְׁחִיפִים; שְׁחִיף־, שְׁחִיפֵי־
|
כינור, השחיף מספרו (5)
מפרש של גלשן עם שחיפים בשפתו האחורית
- לשון המקרא לוח צר, דק וארוך, על פי רוב מעץ.
- ”הַסִּפִּים וְהַחַלּוֹנִים הָאֲטֻמוֹת וְהָאַתִּיקִים סָבִיב לִשְׁלָשְׁתָּם נֶגֶד הַסַּף שְׂחִיף עֵץ סָבִיב סָבִיב וְהָאָרֶץ עַד-הַחַלּנוֹת וְהַחַלּנוֹת מְכֻסּוֹת“ (יחזקאל מא, פסוק טז)
- ”עבודת היער השתלמה באופן כזה, אשר לא יאבד שחיף-עץ אחד לבטלה, כל זמורה כסף וכל כפיס“ (פסח שני, מאת ח"ן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בְּנִי! שָׁכַחְתִּי זֶה־מֵאָז אֶת־מְלֶאכֶת הַמַּחֲשֶׁבֶת, לִהְיוֹת גַּם־לִבִּי נָתוּן כֻּלּוֹ לִשְׂחִיפֵי עֵץ וּלְעֻגוֹת לֶחֶם עֲשׂוּיוֹת עָפָר.“ (כְּלֵי צַעֲצֻעִים, מאת רבינדראנאת טאגור, תרגום: דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”בידי אשה יחפה כבת עשרים, בדודה ומרוחקת באיזו פינה בין העצים, רזה כשחיף זה שעל ידה, התנועעה תינוקת ערומה.“ (המוצא, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה (כלי נגינה) החלק בכלי קשת עליו מתוחים המיתרים ואליו הם נלחצים על ידי האצבעות.
- "הוא מעיר על שיטת ההוראה המטופשת בעיניו של הצמדת מדבקות קטנות לשחיף הכינור (כמו בשיטת סוזוקי) [...]." (יצחק רשקובסקי, "הארץ", 7 באוגוסט 2019)
- עברית חדשה (ימאות) סרגל עץ או פלסטיק, המושחל לתוך כיס בשפה האחורית של מפרש, כדי למתוח את שטח המפרש ולשמור על צורתו.
- "לְרֹחַב הַמִפְרָשׂ תְּפוּרִים, בְּתוֹךְ שַׂקִּים מַתְאִימִים, הַשְׁחִיפִים (Battens)." שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945.
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): כינוי לאדם רזה מאוד.
- הגיזרון אינו ידוע. המילה מופיעה פעם אחת במקרא.[1]
