מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | ניסר |
| שורש וגזרה | נ־ס־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- חתך בתנועה ישרה הלוך ושוב של כלי משונן
- לשון חז"ל ובארמית. במקרא השורש קיים בשי"ן במילה מַשֹּוֹר
| השורש נסר |
|
השורש נ־ס־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־ס־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
נִסֵּר |
מְנַסֵּר |
יְנַסֵּר |
נַסֵּר |
לְנַסֵּר |
| פֻּעַל |
נֻסַּר |
מְנֻסָּר |
יְנֻסָּר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נסר |
| הגייה* | neser |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ס־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ נְסָרִים |
- לשון חז"ל לוח עץ חתוך ומהוקצע.
- ”מְסַכְּכִין בַּנְּסָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר; נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלא יִישַׁן תַּחְתָּיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ו)
- ”הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ, לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַוִּילָאוֹת.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ד, משנה ו)