מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שושנה
הגייה * shoshana
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־שׁ־י/ה
דרך תצורה משקל קֻטְלָנָה
נטיות ר׳ שוֹשַׁנִּים; שׁוֹשַׁנַּת־
השושנה Lilium Bulbiferum לשון המקרא מין שושן צחור (Lilium candidum .
”אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים“ (שיר השירים ב , פסוק א ) ”וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׁה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל“ (דברי הימים ב׳ ד , פסוק ה ) [עממי] ורד (Rosa .
"על אבן לבנה כפלא / בכל שנה אודמות השושנים ." (נסיך החלומות שמרית אור ) הבאתי לה זר שושנים ריחניים ואדומים כדם. לשון חז"ל עלי הכותרת או העטיף .
”וְהֵצִיץ בְּאוֹתָן הַחוֹחִין וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עֲלֵיהּ, אָמַר הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל כָּל הַפַּרְדֵּס.“ (ויקרא רבה, פרשה כג, סימן ג ) "פטמא של רמון אינו שושנתו של רמון אלא העגול שבראש הרמון בתוך המסרק." (ריטב"א סוכה לה ע"ב) לשון חז"ל בהשאלה: צורה של פרח.
לשון ימי הביניים [פיוטי] "שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי." (אשר הניא ) "וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים / נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים . / בְּנֵי בִינָה / יְמֵי שְׁמוֹנָה / קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים." (מעוז צור ) שם פרטי לנקבה.
ויקח לו אישה ושמה שושנה בת חלקיהו והיא הייתה יפת תואר ויראת אלוהים (מעשה שושנה , פסוק ב') ”שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה / יָרַח נִשָּׂא אֶל עָנָן / כָּמוֹהוּ אֵלַיִךְ שׁוֹשַׁנָּה / בַּיָּם עוֹד יַפְלִיג קַפִּיטָן“ (שושנה חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת )
(רפואה ) וָרֶדֶת ; מחלה זיהומית בשכבה הפנימית של העור המאופיינת בפריחה אדומה. 1. משמש במקרא בצורת נקבה וזכר (שׁוֹשָן ),[ 1] ܫܘܼܫܲܢܵܐ (שׁוּשַׁנָא).
2. מבוסס על זיהוי קדום של שושן המקראי. כיום מקובל שזיהוי זה אינו נכון.
6. בארמית מצינו את השם "שישנא" גם כשם פרטי לזכר (ראו גיטין סב ע"ב ).
7. גזור מ(2).
ערך בוויקיפדיה: שושן (סוג)
טקסונומיה בוויקימינים: Lilium
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שושנים
