מהתנ"ך: ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג) נאמר על עם ישראל,
הפירוש העממי לביטוי נולד מהפירוש הנוסף בפסוק: השושנים הם הצדיקים שגודרים את עם ישראל. כלומר סוגה בשושנים-מוקפת בשושנים.
”אמר ליה ההוא צדוקי לרב כהנא, אמריתו נדה שרי ליחודי בהדי גברא, אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת, אמר ליה, התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהם פרצות“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לז, עמוד א)
"סוגה בשושנים: אלו הצדיקים שגודרין גדירן של ישראל. דבר אחר סוגה בשושנים. אפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו פריצות. תדע לך שהרי נדה בעלה מתיחד עמה ואינו חוטא" (פסיקתא זוטרתא שה"ש פ"ז סי' ג)
ערך בוויקיפדיה: סוגה בשושנים