סם

סַם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סם
הגייה*	sam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־מ־ם
דרך תצורה	משקל קַל
נטיות	ר׳ סַמִּים; סַם־, ר׳ סַמֵּי־

מבחר סמים

1. חומר שהאדם צורך שלא למטרות תזונה ואשר משפיע על תפקודו, כגון רעל או תרופה.

   • ”הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ, מִטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ה, משנה ו)
   • ”ברעיוניו נערכים חשׁבונות-כסף, נזכרים סכומים שׁונים, אשר הוצאו לשכר הרופא ובבית המרקחת בעד סמי-רפואה“ (מושך בעול, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)

2. בפרט, כזה המשפיע בעיקר על מערכת העצבים המרכזית וגורם לשינויים זמניים בהכרה, בהתנהגות וכדומה. ביטויו העיקרי הוא טשטוש החושים. ידוע גם בשם סם פסיכואקטיבי.

   • שלושה סוחרי סמים יועמדו בקרוב לדין.
   • המשטרה משתמשת בכלבים המסוגלים להריח סוגים שונים של סמים.

3. לשון המקרא (משמעות משוערת) מעין בושם צמחי ריחני ששימש לקטורת.

   • ”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה; בַּד בְּבַד, יִהְיֶה.“ (שמות ל, פסוק לד)
   • ”וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יהוה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד.“ (ויקרא ד, פסוק ז)

4. לשון חז"ל צֶבע,צבען

   • ”מה סמים הללו מהן ירוקין ומהם אדומים מהם שחורים ומהם לבנים“ (בראשית רבה, פרשה ד, סימן ז)

גיזרון

• המילה מופיעה במקרא רק בצורת הרבים (סַמִּים, לרוב ביידוע ואחרי המילה קְטֹרֶת) ופירושה המדויק איננו ודאי . ככל הנראה היא שימשה לציון בשמים באופן כללי ולא לציון חומר מסוים^[1], בניגוד למילה לְבֹנָה, שמשמעותה מצומצמת יותר. על פי ההקשר המילה תיארה כנראה בעיקר חומרים ריחניים^[2].
  ייתכן שהמילה העברית, יחד עם מילים מקבילות בשפות אחרות, שאולה מהמילה האכדית šammu ("עשב", "צמח רפואי")^[3]. החוקר קאופמן דחה השערה זו וסבר שהמילה אינה שאולה, אם כי לדעתו הסמ"ך בה מקורה בהשפעה ארמית^[4]. לדעת קאופמן המילה האכדית והמילים המקבילות سَمّ (סַם, ערבית, "רעל"), סַמָּא (ארמית, "תרופה", "רעל")^[5] ו־šim (שומרית, "תבלין") מייצגות מילה פרוטו־שמית אחת, -śamm*. אך אם בסופו של דבר מקור כל המילים הללו - כולל סַם העברית - במילה האכדית, הרי שייתכנו כמה צורות למילה הפרוטו־שמית המקורית ולא אחת^[6]. יש לציין שהביסוס הסמנטי לסברת השאילה מאכדית בעייתי ביותר: על אף שמשמעותה המדויקת של המילה האכדית בתקופת המקרא אינה ברורה, נראה שהיא רחוקה מהמשמעות המקראית וקרובה יותר למשמעות הרפואית שבלשון חז"ל. נוסף על כך יש קשיים פילולוגיים בביסוס הסברה^[7] ונראה שהיא לא התקבלה במחקר.^[8]
• בלשון חז"ל נוצרה המילה "סַמְּמָנִים" כמילה נרדפת ל"סַמִּים", ובהשפעתה (ראו סממן לפרטים נוספים). למשל: "קטורת שתהא משל ציבור, סמים שיהו סממניה לתוכה" (ספרא, אחרי מות, פרשה ב', סימן ג'). ביידיש השתמר הביטוי: 'אָפּסמען' בהוראת: לשחד, להרעיל, לסמם. ותיבת 'פאַרסאַמען' בהוראת הפועל: הרעיל
• (3): בלשון מצרית קדומה בכתב חרטומים : 'סמ-אֹ' sm-w ובהוראת - עשב, עשב למרעה, ירק. להלן הירוגליף תיבת 'ס-סמ-א-אוֹ' ; ס + סמ + א(ציור צמח) + אוֹ :

נגזרות

• סמאל
• אפרסמון
• בשם

צירופים

• בלדר סמים
• סוחר סמים
• סם אונס
• סם החיים
• סם מוות
• סם מסיבות
• סם מעורר
• סם מרדים
• סם מרפא
• סם מרץ
• סם פסיכואקטיבי
• סם רפואה
• סם שינה
• סם שכנגד
• קטרת סמים

מילים נרדפות

• סממן (1)
• סם פסיכואקטיבי (2)

תרגום

חומר המשפיע כימית על הגוף ו/או הנפש ,תרופה :

• אנגלית: drug‏‏‏‏
• צרפתית: drogue‏‏‏‏

חומר המשפיע על מערכת העצבים המרכזית:

• איטלקית: sostanza psicoattiva‏‏‏‏
• איסלנדית: geðlyf‏‏‏‏
• אנגלית: drug‏‏‏‏
• אסטונית: psühhotroopne aine‏‏‏‏
• בולגרית: психоактивно вещество‏‏‏‏
• גרמנית: Droge‏‏‏‏
• דנית: psykoaktivt stof‏‏‏‏
• הולנדית: psychoactief middel‏‏‏‏
• הונגרית: kábítószer‏‏‏‏
• יוונית: ναρκωτικό‏‏‏‏
• יפנית: 向精神薬‏‏‏‏
• כורדית: psîkotrop‏‏‏‏
• ליטאית: narkotikai‏‏‏‏
• נורווגית: narkotikum‏‏‏‏
• סינית: 精神药品‏‏‏‏
• סלובקית: droga‏‏‏‏
• ספרדית: droga‏‏‏‏
• פולנית: substancja psychoaktywna‏‏‏‏
• פורטוגלית: droga psicoativa‏‏‏‏
• פינית: psykoaktiivinen aine‏‏‏‏
• פרסית: دارو‏‏‏‏
• צרפתית: drogue‏, psychotrope‏‏‏‏
• קוריאנית: 麻藥‏‏‏‏
• קרואטית: psihoaktivne droge‏‏‏‏
• רוסית: психоактивные вещества‏‏‏‏
• שוודית: drog‏‏‏‏

ראו גם

• סממן
• סמאל
• הסניף
• מסומם
• סימם
• תבלין

 הקטגוריה "סמים" בוויקימילון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סם

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמים

• סמים באתר האנציקלופדיה של שביל הדרך לחיים

הערות שוליים

1. ↑  ראו:
   
   Haran, M., "The Uses of Incense in the Ancient Israelite Ritual", Vetus Testamentum 10, p. 124f, 1960
   Nielsen, Kjeld, "Incense in Ancient Israel", p. 401f, Brill, 1986
2. ↑  כך הבינו את המילה גם חז"ל: "סמים - חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש דבר שקיטר ועולה וריחו נודף, אף כל דבר שקיטר ועולה וריחו נודף!" (תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו', עמוד ב').
3. ↑  סברה זו, לפחות לגבי המילה העברית, ותיקה למדי. היא מוזכרת עוד בראשית המאה העשרים:
   
   Godbey, Allen H., "Incense and Poison Ordeals in the Ancient Orient", The American Journal of Semitic Languages and Literatures, vol. 46/4, p. 230, University of Chicago, 1930
4. ↑ 
   Kaufman, Stephen A., "The Akkadian Influences on Aramaic", p. 100, University of Chicago, 1974
5. ↑  נראה כי יש הסכמה במחקר שהמילה הערבית שאולה מזו הארמית:
   קאופמן, שם (ראו הערה קודמת).
   
   Fraenkel, Siegmund, "Die Aramäischer Fremdwörter im Arabischen", p. 262, Leiden, 1886
6. ↑  זאת משום שבאכדית š מייצגת כמה עיצורים פרוטו־שמיים שונים. ראו בעניין זה:
   רבין, חיים, "שפות שמיות", עמ' 9, מוסד ביאליק, 1991
   
   "The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicacgo", p. 320[4(c)], University of Chicago, 1956
7. ↑  קשה להוכיח את המעבר מ-š האכדית לסמ"ך העברית, שכן בשאילה ישירה ה-š האכדית הופכת בעברית לשי"ן שמאלית (שׂ), ולא לסמ"ך (ס) כפי שקרה בסַם. ארמיזם - כפי שקאופמן הציע - פותר בעיה זו, אך כזכור קאופמן סבר שהמילה הארמית אינה שאולה מאכדית.
8. ↑  לדיון מקיף ראו:
   
   Mankowski, Paul V., "Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew", p. 118-120, Eisenbrauns, 2000