נראה כי מקור המילה התלמודית אפרסמון במיזוג של המילה הארמית (סורית ובבלית) המציינת את הבושם, אפורסמא, השאולה מפרסית אמצעית apursām*, ושל המילה היוונית balsamon) βάλσαμον) באותה משמעות.[1] הן המילה הפרסית והן המילה היוונית משתלשלות ממוצא שמי הקרוב למילה המקראית בֹּשֶׂם, שמורה לעתים על צמח זה ועל הסממן המופק ממנו. המילה היוונית נשאלה מהצורה העברית בָּשָׂם (צורת משנה של בֹּשֶׂם המופיעה פעם אחת בשה"ש ה, א: "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי") או מצורה מקבילה בלשון שמית אחרת (תעתיק השי"ן השמאלית ב-ls מעיד על מבטאה הצדי הקדום),[2] וראו ערך בלסמון-("צרי"). המילה הפרסית נשאלה כנראה מהמילה היוונית (אולי בתיווך הפרתית) opobalsamon) ὀποβάλσαμον) שמשמעותה "לשד האפרסמון" (opos) ὀπός) = "לשד"),[3] וראו ערך אפובלסמון.
בערבית הפך ה"בלסמון" بيلسان בתעתיקו המעודכן ל"בָּאסם" بَشَام , המשמש גם כשם פרטי ערבי נפוץ .