מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- מחל, קיבל את סליחתו. הסיר ממחשבתו את הרצון לגמול על פגיעה.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ“ (במדבר יד, פסוק כ)
- ”סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה“ (במדבר יד, פסוק יט)
- זמן רב כעסתי על אחותי, אולם לבסוף סלחתי לה.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
סלח
|
| הגייה* |
salakh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ס־ל־ח
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
נ"י: סַלַּח־
|
- לשון המקרא מִי שֶׁמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, שֶׁדַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ הַסְּלִיחָה הִיא.
- ”כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח; וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ“ (תהלים פו, פסוק ה)
