נשר
מראה
נָשַׁר
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל התנתק ממקום חיבורו ונפל מטה
- ”אֵיזֶהוּ לֶקֶט; הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ד, משנה י)
- ”עֲרָבָה [...] כְּמוּשָׁה, וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ, וְשֶׁל בַּעַל, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ג)
- ”הוּא הָיָה מַתִּיר שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וְהִנִּיחוֹ בַחַלּוֹן וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ו)
- ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּמִיָּה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן וְהֹוָה לָהֶן לְזָבֶל.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ח)
- בהשאלה: [חינוך] לא החזיק מעמד במסגרתו ועזבהּ.
- לא מטפלים כראוי בנוער נושר
גיזרון
[עריכה]נגזרות
[עריכה]נִשֵּׁר
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נישר |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ר |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל חתך והפיל
- ”איזהו עיקור המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יג, עמוד א)
מילים נרדפות
[עריכה]נֶשֶׁר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשר |
הגייה* | nesher |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ נְשָׁרִים; נֶשֶׁר־, ר׳ נִשְׁרֵי־ |
- עוף דורס ממשפחת הנציים, המאופיין בראשו ובצווארו חסרי הנוצות, ובתזונתו מפגרי בעלי חיים.
- ”וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת-הַנֶּשֶׁר וְאֶת-הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה.“ (ויקרא יא, פסוק יג)
- ”אָמַר יְהוָה הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל-מוֹאָב.“ (ירמיהו מח, פסוק מ)
- ”דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר; דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.“ (משלי ל, פסוק יט)
- ”מלך שבחיות – ארי, מלך שבבהמות – שור, מלך שבעופות – נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו.“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יג, עמוד ב)
- [סלנג], בהשאלה: אדם המרוויח מסבלם של אחרים.
- אחרי עשר דקות של תאונה, נראו הנשרים ואירגנו תביעה משפטית.
גיזרון
[עריכה]- השם משותף למספר שפות שמיות; אכדית: 𒈾𒀾𒊒 (našru), אוגריתית: 𐎐𐎌𐎗 (נשׁר), ערבית: نَسْر (נַסְר), ארמית: נְשַׁר, געז: ንስር (נֵסְר). משערים שמקורה בצורה הפרוטו-שמית-מערבית *našr, ומשם הושאל גם לאכדית (שהיא שפה שמית-מזרחית). ייתכן שיש גם קשר למצרית קדומה: nrt.
- יש הסוברים שהנשר קרוי כך משום שמו הנגזר מנשירה, דהיינו "כי נשרו נוצות צווארו" והרי נאמר ”הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר“ (מיכה א, פסוק טז)
מידע נוסף
[עריכה]- מנדלי מו"ס חידש שמות רבים של עופות (שלא נקלטו) כצירופים המכילים "נשר"; למשל: "נשר הצפעוני" ככינוי לחיויאי, "נשר הדג" ככינוי לעיטם, "נשר האגם" ככינוי לזרון, ו"נשר החתול" ככינוי לעקב.
- לעתים המילה "נשר" משמשת בטעות כתרגום המילה האנגלית eagle.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] עוף דורס
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: נשר |
טקסונומיה בוויקימינים: Gyps |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשרים |
- השפה העברית - נשר ועיט
- דוד טלשיר, הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים, אקדם 46 (תשע"ב), עמ' 7, באתר האקדמיה ללשון העברית
נְשָׁר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשר |
הגייה* | neshar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ר |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר' |
- לשון חז"ל עלים שניתקו מן האילן ונפלו מטה
- ”פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ג)
גיזרון
[עריכה]סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.