כרם
לערך העוסק בהפועל כָּרַם; ראו תואר כורם.
כֶּרֶם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כרם |
הגייה* | kerem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ר־ם |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ כְּרָמִים; כֶּרֶם־, ר׳ כַּרְמֵי־ |
- מטע גפנים.
- ”כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ; וְאֶל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן.“ (דברים כג, פסוק כה)
- ”מַה־לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ; מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים?“ (ישעיהו ה, פסוק ד)
- ”וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת; וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם.“ (עמוס ט, פסוק יד)
- ”נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם־פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים; שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ.“ (שיר השירים ז, פסוק יג)
- ”בכרמים פרחה הגפן, ועצי־מאכל נושאים פרים בגנים, מור ואהלות וקנמון זולפים בשׂמים“ (סוסתי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- מטע זיתים.
- ”וַיַּבְעֶר־אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד־קָמָה וְעַד־כֶּרֶם זָיִת.“ (שופטים טו, פסוק ה)
- ”ועם צללי ערב ארוכים נכנסו אל בין כרמי זיתים והלכו עוד...“ (מגילת חנניה, מאת ש' בן־ציון, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- באוגריתית 𐎋𐎗𐎎 (כרם);[1] למילה מקבילה באותה משמעות בארמית־יהודית: מוגדל (כַּרְם).
- במשמעות גפן באכדית: , ובארמית־סורית: ܟܪܡܐ.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- מטע (2)
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הערת שימוש[עריכה]
- המילה "כרם" לבדה תמיד מתייחסת למטע ענבים. כאשר רוצים להתייחס למטע מסוג אחר יש לציין את הגידול המטופח בו, כגון: "כרם זיתים" או "כרם תאנים".
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: כרם |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרמים |
- ↑ לוח UT 1081