”תינוקות אין מענין אותן ביוה"כ, אבל מחנכין אותן שנה או שתיים סמוך לפירקן [...] אי זה חינוך? היה רגיל לאכול בשתי שעות - מאכילין אותו לשלוש, בשלוש מאכילין אותו בארבע“ (בבלי, מסכת יומא – דף פב, עמוד א)
"הנה חינוך הבנים בבית אביהם ומלמדיהם, וחכמת הנהגת המדינה, דהיינו חינוך אומה שלימה עפ״י נימוסי מושליה ומחוקקיה שהעמיקו בהן חכמי הדורות הקודמין - אין בהם שום תועלת" (מנדל לפין, חשבון הנפש, באתר HebrewBooks, מהדורת קיידאן, תרצ"ז, עמוד יט) - נכתב במקור בשנת 1808.
”בימים ההם צריך היה היסוד ההוּמאניטרי להיות מרכז-הכובד בחינוך היהוּדי, [...]; אבל עתה צריך היסוד הלאוּמי ליהפך למרכז שיטת החינוך של הנוער היהוּדי.“ (החינוך העברי, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
"התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 נחלקת לסדרה של פעולות; חלקן נעשות בצורה מרוכזת ומערכתית, וחלקן נעשות ברמה יישובית/בית־ספרית בהובלת הרשות המקומית ומנהלי בתי־הספר ובפיקוח ובקרה של משרד החינוך." "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". משרד החינוך, 2012
"כדי לסייע לחברי ועדת החינוך, התרבות והספורט [...] מוצגים במסמך זה מידע ונתונים כלליים על מערכת החינוך בישראל וסוגיות נבחרות אשר הוועדה עסקה בהן בתחום החינוך. המסמך מתמקד במערכת החינוך הפורמלית שבאחריות משרד החינוך." מרכז המחקר והמידע, "מבנה מערכת החינוך בישראל". הכנסת, מאי 2015
השורש מגיע משפות אפרו-שמיות ,בערבית לשורש ח-נ-כ; ح ن ك ולמילה "חך" מקור משותף , ובערבית המשמעות קשורה ב"להתקין - בחך" (ראו בערבית, "חנכ"حنك בהוראת "חך" , "לסת") . התפתחות המילה קשורה באלוף הסוס דרך רסן המותקן בפיו המכוון את תנועתו לפי רצון בעליו . גם המילה שנינות מרמזת על איזור הפה (שן),והתפתחה בצורה דומה .(ראו גסניוס, "חנך").
בעברית ח־נ־ך, מקורו בשורש הארמי ח־נ־ך. בערבית חַנַכַּ. [1]
ערך בוויקיפדיה: חינוך
ציטוטים בוויקיציטוט: חינוך