”מִטבע החלוץ: מבטו מופנה, תמיד למחר, לעתיד ולא לעבר. הכיבושים והנצחונות שכבש וניצח, אינם מניחים דעתו, כי הוא רואה לפניו דרך ארוכה וקשה שעליו עוד לעבור, והמאמצים שנעשים בשעה זו אינם מספיקים.“ (הזכות להיות חלוץ, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
”חלוץ היה אליהו ברלין בארץ, חלוץ התעשיה, חלוץ לעבודה צבורית ותרבותית, חלוץ למעשה הארגון הלאומי על יסודות צבוריים-דימוקרטיים.“ (אליהו ברלין, מאת משה גליקסון, בפרויקט בן יהודה)
מן ח־ל־ץ. יש שקישרו לפועל "חָלַץ" בהוראת: שלף, הוציא; שהחלוץ יוצא מתוך הקהל ומוביל את הדרך. או משום שהוא הלוחם שפשט ("חלץ") את בגדיו המיותרים ומוכן לצאת למלחמה[1]. אחרים קישרו למילה "חלצים", שהחלוץ הוא מי שחגור כלי מלחמה בחלציו.[2] (יש שהסבירו באופן דומה את הגיזרון של חָמוּשׁ). יש להביא תימוכין לדעה זו, שבמקרא "חלוץ" מתורגם "מזרז", כלומר חגור כלי מלחמה.
4. האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: חלוציות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפרשים חלוצים