מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חדש
הגייה *
khadash
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ח־ד־שׁ
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
נ׳ חֲדָשָׁה, ר׳ חֲדָשִׁים, נ"ר חֲדָשׁוֹת
לשון המקרא שלא היה מוכר עד כה.
”יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים , אָז לָחֶם שְׁעָרִים; מָגֵן אִם-יֵרָאֶה “ (שופטים ה , פסוק ח )
”וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף“ (שמות א , פסוק ח )
מן המקרא. מקבילות בשפוה שמיות: אכדית edēšu , סורית ܚܰܕ̱ܬܳܐ חָדתַא, ארמית חֲדַת (חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ ), פיניקית 𐤇𐤃𐤔 חדש, ערבית حَدِيث (חָדִית'). בלשון נקבה, המשמעות המקראית (שמואל ב', כא) הינה–חרב .
באכדית, בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל : "אֶדְאֶשֻ" edēšu, נכתב כ- ud-diš-šú, במשמעות "לחדש" [ 1] .
אנגלית: new
אספרנטו: nova
גרמנית: neu
הונגרית: új
ערבית: جديد (תעתיק: גָ'דִיד)
רוסית: новый
↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חודש
הגייה *
kho desh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ח־ד־שׁ
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ חֳדָשִׁים, חָדְשֵׁי־
תרשים המתאר את מופעי הירח בהתאם ליום בחודש.
איור של לוח שנה לחודש אפריל
לשון המקרא משך הזמן שבין מולד ירח אחד למשנהו; החלק השנים עשר של השנה .
”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים ; רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב , פסוק ב )
”וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהֹוָה.“ (במדבר כח , פסוק טז )
”בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים ; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.“ (שמואל ב׳ ה , פסוק ה )
בשנה מעוברת, בחודש פברואר יש 29 ימים בעוד שבשנה רגילה יש בחודש זה 28 ימים.
מקראי. מן חָדָש, כי חודש מוגדר כירח חדש. במקור, רק הירח החדש כונה חודש, כנראה בפסוק: ”וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא־חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת...“ (מלכים ב׳ ד , פסוק כג ) , והמונח הושאל לכלל התקופה. מעתק דומה חל על שבת בלשון חז"ל.
ערך בוויקיפדיה:
חודש
הקטגוריה "חודשים" בוויקימילון
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
חידש
שורש וגזרה
ח־ד־שׁ
בניין
פִּעֵל
לשון המקרא הפך דבר לחָדָשׁ או שיראה כמו חדש.
הודיע דבר שלא היה ידוע, סיפר ידיעה לא מוכרת. יצר תודעה.
”וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף בחטאת ולא חידשו טומאה בחטאת“ (תוספתא, מסכת פרה – פרק י, הלכה ב )
{{צט/בבלי|חידוש הוא שחידשה תורה בקנס
{{צט/בבלי|שלמה חדשה-שחידשו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם
אליעזר בן יהודה חידש מילים רבות בשפה העברית.
דוד המלך איזן ותיקן וחיקר וחידש בלשון הקדש.