חבוש

חָבוּשׁ

לשון חז"ל פרי־עץ ממשפחת הורדיים שפרותיו נאכלים מבושלים. הוא גדל לגובה של 5-8 מטר וברוחב 4-6 מטר, והוא קרוב משפחה של התפוחים והאגסים.
- ”והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות לא יאכל מהן עד שיזמין מבעוד יום וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין ובשאר מיני פרות.“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כו, עמוד ב)

שמו של החבוש, עפ"י מילונו של קליין, ניתן לו משום שחובש הוא את המעי (ר"ל - גורם לעצירות) ואצל נשים עלולים גרעיניו לחסום אף את בלוטות ההנקה (פטמה) זאת בשל שילוב ניטריל שבפרי באנזימי עיכול הקיימים בקיבה מתרחשת הידרוליזה בה נוצרת מימן ציאנידי רעיל.
החבוש הוא שמו העממי של האִסְפַּרְגֵּל‎ . קרוי גם פריש,ועובש. על פי פרוש רש"י: חבושין קודוינ"ץ (צרפתית עתיקה codoinz = חבוש) . ארמית: חבושא

ערך בוויקיפדיה: חבוש

טקסונומיה בוויקימינים: Cydonia

לשון המקרא קשור ומכורך. (בדר"כ במובן מצומצם) בהמת רכיבה הערוכה למסע.
- ” וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים וּפִילַגְשׁוֹ עִמּוֹ“ (שופטים יט, פסוק י)
לשון חז"ל מי שנמצא בבית הסוהר. שנשללה חירותו.
- ”וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְּאִין לָהֶן, מִי שֶׁנִּתְחָרַשׁ בַּעְלָהּ אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ד, משנה ה)
- ”מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף כא, עמוד ב)
- ”אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד ב)
- בעקבות הפרת פקודה, החייל נידון לשלושה ימי מחבוש וכעת הוא חבוש בבית כלא צבאי.

בינוני פעול מן חָבַשׁ.
משמעותו המקורית של השורש ח־ב־שׁ במקרא עניינה קשירה ”בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ“ (יחזקאל כז, פסוק כד), ”וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים“ (שופטים יט, פסוק י)). בלשון חכמים הופיעה גם משמעות שעניינה כליאה בבית סוהר ”מי.. שהיה חבוש בבית האסורין“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ד, משנה ה), ”מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף כא, עמוד ב). ואמרה מפורסמת היא ”אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד ב).