שמו של החבוש, עפ"י מילונו של קליין, ניתן לו משום שחובש הוא את המעי (ר"ל - גורם לעצירות) ואצל נשים עלולים גרעיניו לחסום אף את בלוטות ההנקה (פטמה) זאת בשל שילוב ניטריל שבפרי באנזימי עיכול הקיימים בקיבה מתרחשת הידרוליזה בה נוצרת מימן ציאנידי רעיל.
החבוש הוא שמו העממי של האִסְפַּרְגֵּל . קרוי גם פריש,ועובש. על פי פרוש רש"י: חבושין קודוינ"ץ (צרפתית עתיקה codoinz = חבוש) . ארמית: חבושא
משמעותו המקורית של השורש ח־ב־שׁ במקרא עניינה קשירה ”בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ“ (יחזקאל כז, פסוק כד), שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אות עברית לא ידועה ). ”וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים“ (שופטים יט, פסוק י)). בלשון חכמים הופיעה גם משמעות שעניינה כליאה בבית סוהר ”מי.. שהיה חבוש בבית האסורין“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ד, משנה ה), ”מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף כא, עמוד ב). ואמרה מפורסמת היא ”אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד ב).
ערך בוויקיפדיה: חבוש
טקסונומיה בוויקימינים: Cydonia