זיז
מראה
זִיז א
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זיז |
הגייה* | ziz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ז־ו־ז |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ זִיזִים |
- בליטה, חלק בולט מפני השטח.
- במשך חמישה לילות שהה זוג מטיילים ישראלי על זיז סלע בקצה מפל גבוה (מן העתונות).
- "אין מוציאים זיזים וגזוזטראות לרשות הרבים" (בבא בתרא ס א)
- זיז גרמי בגבשושית עצם העקב גורם לכאבים חזקים בהליכה.
- (יש לשכתב פירוש זה): פין מוט קטן העשוי להניע.
גיזרון
[עריכה]- 2. אולי מן ציץ,
מובאות נוספות
[עריכה]- "הזיז עד טפח יש לו חזקה" (בבא בתרא נט א)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: לשון חז"ל.
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: projection, jut, process (בעצם בגוף)
זִיז ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זיז |
הגייה* | ziz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ זִיזִים |
- לשון חז"ל שם של מין עוף עליו מסופרים סיפורי גוזמאות בתלמוד ובמדרשים.
- "ואמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו בספינה וראינו ציפור עומד במים עד קרסוליו וראשו בשמים. ואמרנו אין כאן מים ורצינו לרדת לקרר עצמנו ויצאה בת קול ואמרה לנו: אל תרדו כאן שנפל כאן גרזן לנגר זה שבע שנים ולא הגיע לקרקע. ולא משום שרבים המים אלא משום שסוערים המים. אמר רב אשי: וההוא זיז שדי הוא" (עג)
גיזרון
[עריכה]- 1: תיבת "זיז" מופיעה בספר תהילים (פעמים באותה צירוף "זיז שדי") שמובנו סתום: ”יָדַעְתִּי כָּל־עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי“ (תהלים נ, פסוק יא) . במאמרה: "אנזו וזיז-לגילגוליה של ציפור מיתולוגית" מוצאת פרופ' נילי ואזנה מן החוג להיסטוריה קשר גזרוני (אטימולוגי) בין שמו של היצור המיתי ממסופוטמיה-"אנזו" לבין זיז המקראי [1]
מילים נרדפות
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: זיז (מיתולוגיה) |
מידע נוסף
[עריכה]- במקרא מופיע ”והתענגתם מזיז כבודה“ (ישעיהו סו, פסוק יא) משמעותה גם היא עמומה מאוד ויש קושרים למילה מתהלים.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- תרגום יונתן (שלפנינו) בִּזָּה שלל. (מן בזז)
- אבן עזרא א. [בשם יונתן ב"ע] מחמד חמדה. ב. כמו וזיז שדי והוא רחוק והנכון שאין לו רע (יחידאית)
- מצודות: לשון תזוזה כמו וזיז שדי ירענה.
- מלבי"ם: דבר קטן ממתק עיגול של דבש (כנראה מן זיז א)
- רד"ק: חילוף מן זיו.
זִיז ג
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זיז |
הגייה* | ziz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ זִיזִים |
- לשון חז"ל מין חרק.
- ”להוציא את הזיזין שבעדשים ואת היתושים שבכליסים ותולעת שבתמרים ושבגרוגרות“ (בבלי, מסכת חולין – דף סז, עמוד ב)
- ”דאמר רבי יוחנן: הצד זיזין זבובין הגזין יתושין חייב.“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק יד, הלכה א)
גיזרון
[עריכה]- הוצע לפרש זיז בהוראת "ארבה" משום המצלול האומנוטפאי, ועפ"י הפסוק: ”יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה“ (תהלים פ, פסוק יד) הפסוקים הקודמים מזכירים את הגפן ובפסוק זה נמנים המזיקים לה: עוברי אורח האורים אותה, החזיר מכרסם בה, והזיז (ארבה) שרועה מעלוותה לפיכך הבטוי "זִיז שָׂדַי" מקביל בפירושו לארבה השוכן בשדי קרי -בהרים הוא ארבה-ההר . ביטוי "זִיז שָׂדַי" משמש דימוי אגדי-דמיוני לבעייה מציאותית-חקלאית קשה עימה התמודדו בעבר ובהווה.
מידע נוסף
[עריכה]- ”מפני מה אמרו דבש דבורים מותר שאין מוציאות אותו אלא מכניסות אותו. דבש הזיזין אסור שאינו אלא ריר."“ (תוספתא, מסכת בכורות – פרק א, הלכה ה)
זיזין: והן מין תולעים.
קרבן העדה בירושלמי שם.
זיזין: מיני יתושים כמו הזיזים שבעדשים.
פני משה בירושלמי שם.
- "זיזין" - יתכן ומדובר בשיבוש של המילה שמקורה ים-תיכוני- "ציקדה" . "ציקדת הדבש" מפיקה טל דבש מתמרים - נוזל דביק מתוק המזכיר במרקמו את הדבש. קיימת מסורת הקושרת בין טל הדבש אל המן שאכלו בנ"י במדבר.
סמוכין
[עריכה]- ↑ נילי ואזנה, אנזו וזיז: לגלגוליה של ציפור מיתולוגית במזרח הקדום במקרא ובמסורות חז"ל / שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך יד (תשס"ד), עמ 187