מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ריר |
| הגייה* | rir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־י־ר |
| דרך תצורה | משקל קִיל |
| נטיות | ר׳ רִירִים; רִיר־, ר׳ רִירֵי־ |
ריר על שפתיים של תינוק
- לשון המקרא נוזל המופרש מהפה, רוק
- ”וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם; וַיְתָיו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ.“ (שמואל א׳ כא, פסוק יד)
- ”חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה, פיו פתוח, ורירו נוטף, ואזניו סורחות, וזנבו מונח על ירכותיו“ (בבלי, מסכת יומא – דף פג, עמוד ב)
- ”פי מתמלא ריר ואגודלי נתקעת שלא מדעתי בין שִׁנַּי“ (סָפִיחַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא נוזל צמיג המופרש מרקמת גוף בעל חיים או מצמח
- משמעויות (1) ו־(2) מופיעות בלשון המקרא. גם הפועל רר.
- מקבילה בארמית: רירא.
 ערך בוויקיפדיה: ריר |
ערך בוויקיפדיה: ריר