הצלחה

הַצְלָחָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הצלחה
הגייה^*	hatslakha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־ל־ח
דרך תצורה	משקל הַקְטָלָה
נטיות	ר׳ הַצְלָחוֹת; הַצְלָחַת־ ר׳ הַצְלָחוֹת־

לשון ימי הביניים השגת יעד.
- ”אֲבָל, מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ הוּא שֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתָם, כִּי תַכְלִית הַהַצְלָחָה לָאָדָם אֵינֶנָּה כִּי אִם הַמַּדָּע הָעִיּוּנִי“ (ספר הכוזרי, מאמר רביעי, פסוק יט)
- התלמיד זכה להצלחה בבחינה לאחר השקעתו הרבה בלימוד החומר.

השורש צ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.