מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מצליח
|
הגייה* |
matzliach
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ל־ח
|
דרך תצורה |
משקל מקְטִיל
|
נטיות |
נ׳ מַצְלִיחָה, ר׳ מַצְלִיחִים, נ"ר מַצְלִיחוֹת
|
- שרואה ברכה במעשיו, שקוטף את פירות עמלו.
- ”וַיְהִי יְהֹוָה אֶת-יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.“ (בראשית לט, פסוק ב)
- ”דּוֹם לַיהוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל-תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.“ (תהלים לז, פסוק ז)
- יזמים רבים חולמים שחברת ההזנק שהקימו והשקיעו בה את כל מרצם והונם, תהפוך יום אחד לעסק מצליח ורווחי.
- בינוני מן הצליח. המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
השורש צלח
|
השורש צ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
צ־ל־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
צָלַח
|
צוֹלֵחַ
|
יִצְלַח
|
צְלַח
|
לִצְלֹחַ
|
נִפְעַל
|
נִצְלַח
|
נִצְלָח
|
יִצָּלַח
|
הִצָּלַח
|
לְהִצָּלַח
|
הִפְעִיל
|
הִצְלִיחַ
|
מַצְלִיחַ
|
יַצְלִיחַ
|
הַצְלַח
|
לְהַצְלִיחַ
|
הֻפְעַל
|
הֻצְלַח
|
מֻצְלָח
|
יֻצְלַח
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|