מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מצליח |
| הגייה* | matzliach |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל מקְטִיל |
| נטיות | נ׳ מַצְלִיחָה, ר׳ מַצְלִיחִים, נ"ר מַצְלִיחוֹת |
- שרואה ברכה במעשיו, שקוטף את פירות עמלו.
- ”וַיְהִי יְהֹוָה אֶת-יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.“ (בראשית לט, פסוק ב)
- ”דּוֹם לַיהוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל-תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.“ (תהלים לז, פסוק ז)
- יזמים רבים חולמים שחברת ההזנק שהקימו והשקיעו בה את כל מרצם והונם, תהפוך יום אחד לעסק מצליח ורווחי.
- בינוני מן הצליח. המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
| השורש צלח |
|
השורש צ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
| צ־ל־ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
צָלַח |
צוֹלֵחַ |
יִצְלַח |
צְלַח |
לִצְלֹחַ |
| נִפְעַל |
נִצְלַח |
נִצְלָח |
יִצָּלַח |
הִצָּלַח |
לְהִצָּלַח |
| הִפְעִיל |
הִצְלִיחַ |
מַצְלִיחַ |
יַצְלִיחַ |
הַצְלַח |
לְהַצְלִיחַ |
| הֻפְעַל |
הֻצְלַח |
מֻצְלָח |
יֻצְלַח |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|