מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גשם
הגייה * ge shem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־שׁ־ם א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
גשם אחד המשקעים , טיפות מים היורדים ארצה מן העננים .
”וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.“ (ויקרא כו , פסוק ד ) ”וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה – וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל...“ (מלכים א׳ יח , פסוק מה ) ”...וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ, גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ.“ (יחזקאל לד , פסוק כו ) ”נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן ; אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָׁקֶר.“ (משלי כה , פסוק יד ) ”כִּי־הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר; הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב , פסוק יא ) ”בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצִמֵּחוּ, אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין; הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ו, משנה ג ) ”וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם (מִיָּד), מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ג, משנה א ) ”מֵי שְׁפִיכוֹת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים , אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ב, משנה ג )
בהשאלה: שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת.
לשון המקרא ”וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ...“ (נחמיה ב , פסוק יט )
השוואה ללשונות אחרות: בערבית: "שַׂגַ'מַ " פירושה נזל. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של שיכול עיצורים (כמו: ברך-רוכבה, זנק-נזק, חגר-רג'ח, חסל-לחס, חרצובה-חצ'רב וכולי). שומרית: גִישַׁשֲׂם Gišsam היה התגשמות אל-הפירות. ערך בוויקיפדיה:
גשם תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
גשם
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גשם
הגייה * ge shem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־שׁ־ם ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
לשון ימי הביניים ”וְהַשְּׁלֵמוּת: אִם שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם , וְאִם שְׁלֵמוּת לְעֶצֶם אֵינוֹ גֶשֶׁם , וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם. וְהַגֶּשֶׁם: אִם טִבְעִי,וְאִם מְלָאכוּתִי, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לְגֶשֶׁם טִבְעִי.“ (ספר הכוזרי , מאמר חמישי , פסוק יב ) מחידושי התיבונים. המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: גִּשְׁמָא או ܓܽܘܫܡܳܐ (גּוּשְׁמָא), ערבית: جِسْم (גִ'סְם). ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישעיהו מד, יד) אבן עזרא: גשם - גוף גם כן תרגום ארמית גם בלשון קדר.
דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן (דניאל ג, כז) רש"י: גשמהון - גופן בלשון ארמי.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא גושם
שורש וגזרה ג־ש־ם א
בניין פֻּעַל
שירד עליו גשם, והתנקה.
”בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם“ (יחזקאל כב , פסוק כד )
השורש גשם א
השורש ג־שׁ־ם א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית טיפות מים היורדות מהעננים לארץ.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
ג־שׁ־ם א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּשַׁם
גּוֹשֵם (ב׳ פעוּל: גָּשׁוּם )
יִגְשֹׁם
גְשֹׁם
לִגְשֹׁם
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הִגְשִׁים
מַגְשִׁים
יַגְשִׁים
הַגְשֵׁם
לְהַגְשִׁים
הֻפְעַל
הֻגְשַׁם
מֻגְשָׁם
יֻגְשַׁם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
גֻּשַּׁם
מְגֻשָּׁם
יְגֻּשַּׁם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
יש להוסיף לדף זה את הערך: גָּשַׁם.
ערך בוויקיפדיה: גשם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גשם