מלקוש

מַלְקוֹשׁ

1. הגשם האחרון בכל חורף, האופייני לאזור הים התיכוני בו יש הפסקת גשמים בקיץ.

   • ”וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ“ (דברים יא, פסוק יד).
   • ”ה' אֱלֹקֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם וירה יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ“ (ירמיהו ה, פסוק כד).
   • ”וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ“ (הושע ו, פסוק ג).

גזרון

• מן לוח גזר מתברר כי טרם נוהגו שמות החודשים העבריים עפ"י שמות בבליים, קרוי היה חודש שבט, בשם - ירחו לקש שנחשב לחודש המלקוש המוקדש לאיסוף הפירות או התבואה . ”וְכֶרֶם רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ“ (איוב כד, פסוק ו). בעברית של לשון ימי הביניים מופיע גשם המלקוש בהוראה מושאלת: 'גשם-לֶקֶש'.

ניגודים

• יורה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלקוש