שר בשר ודם גוזר גזרה, ספק מקיימין אותה ספק אין מקיימין אותה ... ואילו משה רבנו גזר כמה גזרות ותקן כמה תקנות וקימות הן לעולם ולעולמי עולמים. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל, עמוד א)
"מקרה תלמי היה מקרה זמני; הוא בא, ראה ונצח, ובזה תם הדבר ואין להשיב. צריך היה שתבא גזרת השמד של אנטיוכוס וישרפו כאלף חסידים בבת אחת במערה בשבת" ("פקוח נפשות במקום איסור", משה ליב ליליינבלום)
מן גָּזַר. מִלה מקראית שנכנסה לשִמוש כנראה בהשפעת הארמית. המִלה מופיעה פעם אחת בספר ויקרא פרק טז פסוק כב "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר" ושם קשה לפרש[1]; ופעמיים בארמית בספר דניאל במובן שלעיל.
(2:) ”וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ“ (יחזקאל מא, פסוק יג) - תרגום יונתן בשפה הארמית מתרגם את תיבת "גִּזְרָה" מספר יחזקאל בהוראת גזוזטרה שיש הרואים בה (גזוזטרה) צורה קדומה לתיבת 'גזרה' המקראית.[1]