ברוז

בַּרְוָז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברווז
הגייה^*	barvaz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	הלחם: בר + אווז
נטיות	ר׳ בָּרְוָזִים; בָּרְוַז־, ר׳ בָּרְוָזֵי־

עוף־מים ממשפחת הברווזיים, קטן יותר מן האווז או הברבור ולו מקור שטוח וקרומי שחייה בין אצבעות רגליו.
- ”לַסָּבְתָא שֶׁל אֶפְרַיִם / לַסָּבְתָא בַּרְוָזַיִם – / אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי שָׁחֹר.“ (בַּרְוָזַיִם, מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת)
(ימאות) [סלנג] מאחז בעל שתי קרניים לקשירת חבל.
- "חצי הגובה או „חצי התורן“ פירושו, שחצי רוחבו של הדגל נמצא בחצי הגובה שבין ראש התורן והטבעת עם ברוזים, שאליהם קושרים את המעלן." (רב חובל זאב הים, הדגלים, 1953)
- "מטרתו של קשר ברווז לחבר חבל שמגיע מהרציף לברווז של כלי השיט." (סרטון הדרכה של בית הספר לשיט Blue Wave‏, 2012)

הלחם בסיסים ע"פ הצירוף שבלשון חז"ל ”בר אווזא“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכח, עמוד א) מארמית: בן האווז. (ראו גם ברנש)
תרגום שאילה מרוסית: Утка – "אוּטְקָה", בשל הדמיון לברווז השוחה במים. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940.

עוף מים

אביזר לקשירת חבל

ערך בוויקיפדיה: ברווז

טקסונומיה בוויקימינים: Anatinae

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברווזים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאחזי חבל