אולי

ערך זה עוסק במילת חיבור. לערך העוסק בכתיב מקראי אֶוִלִי; ראו כתיב מלא אוילי.

אוּלַי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אולי
הגייה*	ulay
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין	-
שורש	א־ו־ל
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא מילה המשמשת לתיאור אפשרות.

   • ”אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.“ (בראשית יח, פסוק כד)
   • ”וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד אוּלַי יָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם.“ (שמואל א׳ ו, פסוק ה)
   • ”רבי שמעון בן מנסיא אומר: אולי ירגיש המקום ויעשה לנו נס“ (בבלי, מסכת מגילה – דף טו, עמוד ב)
   • ”אוּלַי לִסְלֹח לָאֵל אֶת זְדוֹן לְבָבוֹ / אוּלַי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ?“ (בַּגִּנָּה, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

2. לשון המקרא אף אם.

   • ”כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ קָמָה אֵין לוֹ צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ“ (הושע ח, פסוק ז)

3. אם לא, לולא.

   • ”וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים, אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי“ (במדבר כב, פסוק לג)

גיזרון

• קיימות סברות לפיהן המילה היא הלחם של המילים "אוֹ" ו"לֹא", אך אין ראיות לכך.
• קרוב לסורית: ܐܸܠܵܐ (אִלָא), מילת יחס בעלת מספר משמעויות: או, אמנם, אם לא. באכדית מצויות מילות ברירה דומות: ūla - או.
• לדעת שלמה פפנהיים, 'אולי' גזור ממילת השלילה 'אל', מכיוון שהיא מורית על הספק, וגם משום שהיא "מילה מורכבת משאלה, וציווי וראוי, ששלשתם מסופקים בלתי מוחלטים. כאילו יאמר: הֲכִי אין ראוי כך... ולפי שיש במילות 'אולי' שלילות הרבה כמנין הספקות שבה שבכל אחד מהם יש בו הן ולאו, לפיכך באה המילה ביו"ד נעה שהיא סימן הריבוי".

מידע נוסף

• לגבי החילוק בין 'אולי' ו'פן', מלבי"ם (ישעיה ו,ט) כתב ש'אולי' מורה שרצון המדבר נוטה יותר את החיוב, ו'פן' מורה שרצון המדבר נוטה יותר את השלילה . אמנם חילוק זה מוקשה מכמה מקומות, כגון באיוב א,ה.

מילים נרדפות

• יתכן
• שמא

תרגום

• איטלקית: forse‏, può darsi‏‏‏‏
• איימרה: inasa‏‏‏‏
• אירית: b'fhéidir‏‏‏‏
• אלבנית: mbase‏, ndoshta‏‏‏‏
• אנגלית: maybe‏, perhaps‏‏‏‏
• אסטונית: võib-olla‏, ehk‏‏‏‏
• אספרנטו: eble‏‏‏‏
• בולגרית: може би‏‏‏‏
• בסקית: agian‏, beharbada‏, apika
• ברטונית: marteze‏‏‏‏
• גרמנית: vielleicht‏‏‏‏
• דנית: måske‏‏‏‏
• הודית: शायद‏‏‏‏
• הולנדית: misschien‏, mogelijk‏‏‏‏
• וולשית: efallai‏, dichon‏, hwyrach‏, fe ddichon, ‏nid hwyrach‏
• טורקית: belki‏‏‏‏
• יוונית: ίσως‏‏‏‏
• יידיש: אפֿשר‏‏‏‏
• יפנית: 多分‏, おそらく‏‏‏‏
• כורדית: ڕه‌نگه‌‏, له‌وانه‌یه‌‏‏‏‏
• לטבית: varbut‏‏‏‏
• לטינית: fortasse‏, forsan‏, forsit‏, forsitan, ‏fortassis‏
• ליטאית: galbūt‏, gal‏‏‏‏
• מלגשית: mety‏‏‏‏
• מרטהי: कदाचित्‏‏‏‏
• נורווגית: kanskje‏‏‏‏
• סווהילי: labda‏‏‏‏
• סינית: 或许‏, 大概‏, 也许
• סלובקית: možno‏‏‏‏
• ספרדית: tal vez‏, acaso‏, quizás‏, quizá, ‏a lo mejor‏
• סרבית: можда‏‏‏‏
• ערבית: لعلّ‏, ربما‏‏‏‏
• פולנית: może‏‏‏‏
• פורטוגלית: talvez‏‏‏‏
• פינית: ehkä‏‏‏‏
• פרסית: گويا‏‏‏‏
• צ'כית: možná‏, snad‏‏‏‏
• צרפתית: peut-être‏, peut-être bien‏‏‏‏
• קוריאנית: 아마‏, 아마도‏‏‏‏
• קטלנית: potser‏‏‏‏
• רומנית: poate‏‏‏‏
• רוסית: может быть‏, возможно‏‏‏‏
• שוודית: kanske‏‏‏‏

ראו גם

• אויל

אוּלָי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אולי
הגייה*	ulay
חלק דיבר	שם
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא שם נהר בבבל.

   • ”וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן, וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה, וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־אוּבַל אוּלָי.“ (דניאל ח, פסוק ב)
   • ”וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה.“ (דניאל ח, פסוק טז)

גיזרון

• הנהר מוזכר גם בכתובת אשורבניפל בה נכתב: "בפגרהם סתמתי את אולי, בגוויותיהם מלאתי את עמק שושן". הוא מוזכר גם בכתבי ההיסטוריונים היווניים פליניוס הזקן ואריאנוס בשם: Eúlaios) Εὔλαιος). מקובל לזהותו כיובל של נהר כָּארוּן, היוצא מאזור אהוואז ונשפך אל נהר שט אל-ערב.

פרשנים מפרשים

• רס"ג: "אובל אולי- הרי כל חברינו מסכימים שהוא נהר, אלא שהם מחליפים המילים; מהם מי שעושה אובל שם החוף ואולי שם הנהר, ומהם מי שעושה אובל שם הנהר ואולי שם החוף. אבל מי שלא הסכים לומר שהם נהר ויבשה אלא אומר בנינים מעונות וגשרים הרי הוא מוזר."
• יונה אבן ג'אנח (השרשים, אבל): "אובל אולי- נהר במקום." [כלומר 'אובל' הוא שם המקום שבו היה הנהר]
• מיוחס לרס"ג: "אובל- קורין חכמים לשער הגדול אבולא... וי"א נהר חזק, כמו יובל ויבלי מים, ואולי לשון אילי הארץ. ובדעתי אינו כן, לפי שבשושן הבירה אין בה נהר, אמנם כי אובל אולי שער הבירה."