מענה

יש להוסיף לדף זה את הערך: מְעֻנֶּה.

מַעֲנֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מענה
הגייה*	ma'aneh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־נ־י/ה
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מַעֲנִים, גם מַעֲנוֹת; מַעֲנֵה־, מַעֲנֵי־ וגם מַעֲנוֹת־

1. לשון המקרא מתן תשובה.

   • ”וּבֹשׁוּ הַחֹזִים, וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים, וְעָטוּ עַל-שָׂפָם, כֻּלָּם: כִּי אֵין מַעֲנֵה, אֱלֹהִים.“ (מיכה ג, פסוק ז)
   • ”וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַפּוֹ.“ (איוב לב, פסוק ה)

2. לשון המקרא דבר, מילה.

   • ”שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.“ (משלי טו, פסוק כג)
   • ”וַמַעֲנֶה- רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף.“ (משלי טו, פסוק א)

3. לשון ימי הביניים אמר, מאמר.

   • "גדלה משוגת מַעֲנַי, כפֵר גביר על שגגתם זאת אשר שגגו".(טודרוס בן יהודה אבולעפיה/"גם בלבבות מחמדיו דגו").

גיזרון

 2. גם בתרגומי המקרא לארמית ”מַעֲנֶה-רַּךְ“ (משלי טו, פסוק א) מתורגם מִלְּתָא רככתה בהוראת - מילה,דבר,ענין.

 3. לשון ימי הביניים בשונה מהפירוש המקראי, משוררי ספרד עשו שימוש במילה "מענה" גם בהוראת כוונה, משמעות. ומפרש דויד ילין, "גדלה משוגת מַעֲנַי", ר"ל - גדולה טעותי באומרי..." ילין בפירושו מתבסס על התיבה הערבית "מֲענַן"معنى שהוראתה המקורית-ערבית נסובה סביב המושגים : תחושה, מחשבה,משמעות .

• הפרשן יונה אבן ג'נאח מפרש את תיבת "מענהו" בפסוק זה - ”כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה“ (משלי טז, פסוק ד) בהוראת בכוונה, במתכוון. ריב"ג, רלב"ג ובעקבותיהם גסניוס המשיכו ברוח פירוש זה.

צירופים

• מענה ציוני הולם
• אין קול ואין מענה

נגזרות

• מען

מילים נרדפות

• תגובה

ניגודים

• התעלמות
• קשיה

תרגום

• אנגלית: refer‏‏‏‏, respond‏‏‏‏
• ערבית: رَدّ‏, جَواب‏‏‏‏