מענה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַעֲנֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מענה
הגייה* ma'aneh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַעֲנִים, גם מַעֲנוֹת; מַעֲנֵה־, מַעֲנֵי־ וגם מַעֲנוֹת־
  1. מתן תשובה.
    • לשון המקרא ”וּבֹשׁוּ הַחֹזִים, וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים, וְעָטוּ עַל-שָׂפָם, כֻּלָּם: כִּי אֵין מַעֲנֵה, אֱלֹהִים.“ (מיכה ג, פסוק ז)
    • ”וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַפּוֹ.“ (איוב לב, פסוק ה)
  2. לשון המקרא דבר, מילה.
    • ”שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.“ (משלי טו, פסוק כג)
    • ”וַמַעֲנֶה- רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף.“ (משלי טו, פסוק א)
  3. לשון ימי הביניים אמר, מאמר.

גיזרון

 2. גם בתרגומי המקרא לארמית מַעֲנֶה-רַּךְ“ (משלי טו, פסוק א) מתורגם מִלְּתָא רככתה בהוראת - מילה,דבר,ענין.
 3. לשון ימי הביניים בשונה מהפירוש המקראי, משוררי ספרד עשו שימוש במילה "מענה" גם בהוראת כוונה, משמעות. ומפרש דויד ילין, "גדלה משוגת מַעֲנַי", ר"ל - גדולה טעותי באומרי..." ילין בפירושו מתבסס על התיבה הערבית "מֲענַן"معنى שהוראתה המקורית-ערבית נסובה סביב המושגים : תחושה, מחשבה,משמעות [1].
  • הפרשן יונה אבן ג'נאח מפרש את תיבת "מענהו" בפסוק זה - ”כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה“ (משלי טז, פסוק ד) בהוראת בכוונה, במתכוון. ריב"ג, רלב"ג ובעקבותיהם גסניוס המשיכו ברוח פירוש זה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. לפשוטה של לשון שירת ימי הביניים - אהרן מירסקי .לשונינו תשי"ב תשי"ג יב' ח'