מענה
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: מְעֻנֶּה.
מַעֲנֶה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מענה |
הגייה* | ma'aneh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־נ־י/ה |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
נטיות | ר׳ מַעֲנִים, גם מַעֲנוֹת; מַעֲנֵה־, מַעֲנֵי־ וגם מַעֲנוֹת־ |
- לשון המקרא מתן תשובה.
- לשון המקרא דבר, מילה.
- לשון ימי הביניים אמר, מאמר.
- "גדלה משוגת מַעֲנַי, כפֵר גביר על שגגתם זאת אשר שגגו".(טודרוס בן יהודה אבולעפיה/"גם בלבבות מחמדיו דגו").
גיזרון
- 2. גם בתרגומי המקרא לארמית ”מַעֲנֶה-רַּךְ“ (משלי טו, פסוק א) מתורגם מִלְּתָא רככתה בהוראת - מילה,דבר,ענין.
- 3. לשון ימי הביניים בשונה מהפירוש המקראי, משוררי ספרד עשו שימוש במילה "מענה" גם בהוראת כוונה, משמעות. ומפרש דויד ילין, "גדלה משוגת מַעֲנַי", ר"ל - גדולה טעותי באומרי..." ילין בפירושו מתבסס על התיבה הערבית "מֲענַן"معنى שהוראתה המקורית-ערבית נסובה סביב המושגים : תחושה, מחשבה,משמעות [1].
- הפרשן יונה אבן ג'נאח מפרש את תיבת "מענהו" בפסוק זה - ”כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה“ (משלי טז, פסוק ד) בהוראת בכוונה, במתכוון. ריב"ג, רלב"ג ובעקבותיהם גסניוס המשיכו ברוח פירוש זה.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ לפשוטה של לשון שירת ימי הביניים - אהרן מירסקי .לשונינו תשי"ב תשי"ג יב' ח'