בעיה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בְּעָיָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעיה
הגייה* be׳aya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ע־י/ה
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ בְּעָיוֹת, בְּעָיַת־
  1. לשון חז"ל חידה, עניין סבוך ולא קל לפתרון.
    • ...כך פתר איינשטיין את בעיית הזמן גם עבור אירועים שאינם קורים באותו מקום.
  2. עברית חדשה בהשאלה (1): הפרעה, קושי, מצב לא תקין הדורש שינוי.
    • אם יסתדרו בעיותיו הכלכליות עדיין יש לו הרבה בעיות בחיים.
    • האם אתה יכול ללמדיני כתב חרטומים? - אין שום בעיה מחר אתחיל ללמדך.

גזרון[עריכה]

  • מארמית:בעיא 'שאלה'[1][2], מהפועל בארמית בעי 'שאל, חקר'[3] שגם קיים במקרא ב-ע-ה: ”אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ“ (ישעיהו כא, פסוק יב) "אם אתם רוצים לשאול אז שאלו: חזרו ובואו"[4].
  • ביטוי בארמית: בעיא דלא איפשיטא 'שאלה שלא נפתרה'[5].
  • מן תעודות בר כוכבא מצויה תיבת "בעיה" כשמו הפרטי של אחד מפרנסי עין גדי - יהונתן בן בעיה

מידע נוסף[עריכה]

  • בפשיטתא הכתובה בשפה סורית-ארמית מופיעה המילה "נבעון" ומפורשת =לחפש, לתור אחר משהו , מלכים ב, ב טז: "וִיבַקְשׁוּ אֶת-אֲדֹנֶיךָ--פֶּן-נְשָׂאוֹ רוּחַ יְהוָה", ובגרסת הפשיטתא : נבעון לארכ, דה למא שקלתה רוחא ד-מרא -
ובסורית: ܢܒܥܘܢܗ ܠܡܪܟ‏ ܕܠܡܐ ܫܩܠܬܗ ܪܘܚܗ ܕܡܪܝܐ -(הם בחופזה) שאלוהו לפני שתכלה רוח ה' בו.
  • בתחילה (ראה תת כותרת "גזרון") שימש שורש מילה ארמית זו במשמעות של "לחפש"-באופן כללי, בעקבות עריכת התלמוד הבבלי החלה לשמש במשמעותה המוכרת של ביקוש וחיפוש אחר פתרון.
בשפת התלמוד הלך ונפוץ מטבע הלשון "עיבעיא להו" - מילולית "נתבקשה להם" והכוונה - "נשאלה שאלה הלכתית בקרב חכמים" . בכך התקרבו חכמים לצורת המילה, כמעט כפי שהיא מוכרת כיום בטובעם את המושג "בעיא", ציטוט: "קה נגעת בבעיא דאיבעיה לן" (מנחות ז עא) פירוש: "אתה נוגע בשאלה ששאלנו". מילה זו עדיין בלשון זכר, וכמקובל בארמית, בצורת הרבים שלה, נוקדה הע' בצירה -"בעֵיי" (בדומה למילה -גברֵי).
  • בימי הביניים רש"י מתאונן - "איני יודע לישב סדר בעיות הללו לפי שיטת ש"ס..." ללמדך שבתקופה זו המילה בעייה עדיין מתיחסת לשאלה - הלכתית בלבד .
  • רק בעברית המודרנית החלה מילה זו להתרחב במשמעותה ולכלול תחת הגדרתה גם בעיות וקשיים יומיומים ,בעיות חולין ,צרות טריוויאליות, וכיו"ב, משמעות עדכנית זו כמעט ומחתה את משמעותה המקורית. ניתן להבחין בפיצול המשמעויות בין הפירוש הקדום יותר של בן יהודה המפרש "בעייה" כשאלה ("question") בפרט לימודית, בעוד שאבן שושן מרחיב את היריעה ומגדירה כפרובלמה ("problem"),עניין מסובך שקשה לצאת ממנו.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  • יוחנן ברויאר - "שינוי המין בהשפעת הארמית-הבבלית".