משתה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִשְׁתֶּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משתה
הגייה* mishte
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ת־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִשְׁתִּים או מִשְׁתָּאוֹת נ"י מִשְׁתֵּה־ מִשְׁתֵּהוּ נ"ר מִשְׁתָּיו מִשְׁתָּאוֹתָיו
משתה
  1. ארוחה חגיגית הנערכת לרגל אירוע מיוחד.
    • ”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ“ (בראשית יט, פסוק ג)
    • ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו“ (בראשית מ, פסוק כ)
    • ”וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ“ (אסתר א, פסוק ה)
    • ”ובועל בעילת מצוה ופורש, ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות, וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים“ (בבלי, מסכת כתובותדף ד, עמוד א)
    • ”כולם עשו את הימים ההם ימי משתה ושמחה. כולם, כנקלה כנכבד, כעשיר כעני, ערכו משתאות, מחולות וזמירות. כולם כאילו נתרככו ונתמוגגו, והיו מרבים בשמחה כל הימים, לרבות גם הלילות.“ (בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהֶעָנִי, מאת מארק טווין, בתרגום א"ד מרקסון, בפרויקט בן יהודה)
  2. שם כולל למשקאות המיועדים לשתיה.
    • ”וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו (דניאל א, פסוק ח)
    • ”וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים “ (עזרא ג, פסוק ז)
    • ”כל שבעת הימים אין מונעין ממנו מאכל ומשתה (משנה, מסכת יומאפרק א, משנה ג)

גיזרון[עריכה]

  • מן שתה. נקראת על שם השתיה בעיקר של יין.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]