מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משתה
הגייה * mishte
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ת־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִשְׁתִּים או מִשְׁתָּאוֹת נ"י מִשְׁתֵּה־ מִשְׁתֵּהוּ נ"ר מִשְׁתָּיו מִשְׁתָּאוֹתָיו
משתה ארוחה חגיגית הנערכת לרגל אירוע מיוחד.
”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ“ (בראשית יט , פסוק ג ) ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו“ (בראשית מ , פסוק כ ) ”וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ“ (אסתר א , פסוק ה ) ”ובועל בעילת מצוה ופורש, ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות, וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ד, עמוד א ) ”כולם עשו את הימים ההם ימי משתה ושמחה. כולם, כנקלה כנכבד, כעשיר כעני, ערכו משתאות , מחולות וזמירות. כולם כאילו נתרככו ונתמוגגו, והיו מרבים בשמחה כל הימים, לרבות גם הלילות.“ (בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהֶעָנִי מארק טווין , תרגום: א"ד מרקסון , בפרויקט בן יהודה ) שם כולל למשקאות המיועדים לשתיה .
”וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו “ (דניאל א , פסוק ח ) ”וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים “ (עזרא ג , פסוק ז ) ”כל שבעת הימים אין מונעין ממנו מאכל ומשתה “ (משנה, מסכת יומא – פרק א, משנה ג ) מן שתה . נקראת על שם השתיה בעיקר של יין .
במקורות מצרית קדומה - 'מַשָׁאתְּ' mšꜥ.t בהוראת מנחות, מתנות.
השורש שׁתה
שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה: שׁ־ת־ה א - צריכת נוזלים.שׁ־ת־ה ב - הנחה ושימה ביסוד דבר.
