לדלג לתוכן

משתה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִשְׁתֶּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משתה
הגייה* mishte
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ת־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִשְׁתִּים או מִשְׁתָּאוֹת נ"י מִשְׁתֵּה־ מִשְׁתֵּהוּ נ"ר מִשְׁתָּיו מִשְׁתָּאוֹתָיו
משתה
  1. ארוחה חגיגית הנערכת לרגל אירוע מיוחד.
    • ”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ“ (בראשית יט, פסוק ג)
    • ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו“ (בראשית מ, פסוק כ)
    • ”וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ“ (אסתר א, פסוק ה)
    • ”ובועל בעילת מצוה ופורש, ונוהג שבעת ימי המשתה ואח"כ נוהג שבעת ימי אבילות, וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים“ (בבלי, מסכת כתובותדף ד, עמוד א)
    • ”כולם עשו את הימים ההם ימי משתה ושמחה. כולם, כנקלה כנכבד, כעשיר כעני, ערכו משתאות, מחולות וזמירות. כולם כאילו נתרככו ונתמוגגו, והיו מרבים בשמחה כל הימים, לרבות גם הלילות.“ (בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהֶעָנִי, מאת מארק טווין, תרגום: א"ד מרקסון, בפרויקט בן יהודה)
  2. שם כולל למשקאות המיועדים לשתיה.
    • ”וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו (דניאל א, פסוק ח)
    • ”וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים “ (עזרא ג, פסוק ז)
    • ”כל שבעת הימים אין מונעין ממנו מאכל ומשתה (משנה, מסכת יומאפרק א, משנה ג)

גיזרון

[עריכה]
  • מן שתה. נקראת על שם השתיה בעיקר של יין.
  • במקורות מצרית קדומה - 'מַשָׁאתְּ' mšꜥ.t בהוראת מנחות, מתנות.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש שׁתה
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. שׁ־ת־ה א - צריכת נוזלים.
  2. שׁ־ת־ה ב - הנחה ושימה ביסוד דבר.