געה
גָּעָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | געה |
| שורש וגזרה | ג־ע־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | קל |
- הִשְׁמִיעַ קוֹל גְּעִיָּה (בֶּן הַבָּקָר [1]).
- ”וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ, עַל-דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ...“ (שמואל א׳ ו, פסוק יב)
- ”הֲיִנְהַק פֶּרֶא עֲלֵי-דֶשֶׁא; אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ“ (איוב ו, פסוק ה)
- כי הוא גּוֹעֶה כמו שור, מחול תבנית שור... מתוך: "מי ימלל גבורות חיליך?", אלעזר הקריל
- לשון חז"ל קָרָא בְּקוֹל בְּכִי.
- "...ובכו כל הלילה כיון שעלה עמוד השחר הכירו זה את זה ונפלו זה על זה וגעו" (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת גיטין, דף נ"ח)
גיזרון
[עריכה]- מן המקרא, פועל מקביל גם בארמית: גְּעָא.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ולמן הלשון המאוחרת יותר גם בני הצאן: "...ואָמנם בָּרגע הזה קרבו לבוא העדרים וקול הצֹּאן נשמע בְּגעוֹתוֹ..." "דון קישוט", חיים נחמן ביאליק