השעה משחקת לו

הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ

1. בְּמֵיטָבוֹ הוּא כָּעֵת, שֶׁכֵּן הִתְמַזֵּל מַזָּלוֹ.

   • ”פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית הָיָה טִפֵּשׁ שֶׁבְּטִפְּשִׁים, בְּהֵמָה גַּסָּה מִן הַגַּסָּה, לֹא יֵדַע וְלֹא יָבִין אֶת הַתֵּבֵל וַאֲנָשֶׁיהָ, אֲבָל "קְלָפָיו" טוֹבִים, הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, וְהוּא יַצְלִיחַ וְיִתְעַשֵּׁר, הוּא גַּם יֶחְכַּם וְיִתְהַלֵּל, וְהַכֹּל אוֹמְרִים: פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית, חָכָם מְחוּכָּם, בַּעַל עֲסָקִים, נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, בַּעַל-מֹחַ“ (השולחן הירוק ומסוביו, מאת אלחנן לי לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)