לדלג לתוכן

שיחת משתמשת:רעות יששכר/שני

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תגובה אחרונה: לפני 8 שנים מאת עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 בנושא בקרת עבור הערך

הערך "שָׁנִי" נכתב במסגרת קורס ויקימילון השני.

בקרת עבור הערך

[עריכה]
  • ראשית, שימי לב שהערך שני כבר נכתב לפני כחדש. תוכלי כמובן להרחיב אותו, אך איני יודע יחשב לך הדבר כמלוי משימתך בקורס (כדאי לשאול את ראובן).
  • בנתוח דקדוקי יש להדגיש את ההברה הַמֻּטְעֶמֶת בסעיף ההגיה, כך: shani; בסעיף הנטיות חסר דגש בצורת הסמיכות.
שיכת את הערך לשרש "ש־נ־ה", כפי שעשו במלון ההסטורי. שימי לב שלשרש זה ישנן מספר משמעויות (שִׁנּוּי, חזרה, וכעת גם "ש־נ־י ג" עבור הצבע). לכן, שיכי נא את הערך לשרש "ש־נ־ה ג" (כתבי בנתוח הדקדוקי: {{שרש3|ש|נ|י|ג}}). ראי לדגמה את הדף שנה.
עמר, לדעתי יש לשנות את "ש־נ־ה ג" שבדף קטגוריה:שׁנה (שורש) מ"למידה" (הכלולה לדעתי ב"ש־נ־ה ב") לצבע השני. מה דעתך?
  • ההגדרות טובות בעיני. ברם, יתכן וְהַחֲלֻקָּה להגדרות בעיתית:
לדעתי רב מלות־הצבע במקרא, ובטקסטים עתיקים אחרים, שמשו במקביל (ובמקור?) עבור עצמים מוחשיים בעלי אותו הצבע. יתכן שנכתב על כך בספר המענין "בראי השפה" של גיא דויטשר.
לכן, כדאי אולי לאחר את משמעויות (1) ו־(2) ולהעיר שבמקרא משמשת המקרא עבור אריג בצבע זה (בדומה לארגמן ולתכלת). אם תבחרי לאחד את המשמעויות, כדאי להביא משפטים מדגימים עבור שתיהן. למשל, הן הצטוט מישעיהו והן זה משמואל ב.
לגבי משמעות (3): טרם קבענו מדיניות עבור שמות פרטיים בויקימלון. ראי למשל בשיחה:יסמין.
בכל מקרה, החלטנו שאין לצין מקומות בערכים, למעט יוצאי דפן (ירושלים, כנרת, כרמל ואולי נוסיף ערים בישראל). לכן, כדאי להסיר את הגדרה 4. Ariel1024, תקנני נא אם טעיתי.
  • הוסיפי נא "{{רובד|לשון המקרא}}" לפני ההגדרה הראשונה.
  • במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך. למשל, כך: ”אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ“ (ישעיהו א, פסוק יח).
השתמשת בתבנית {{צט}} עבור הפסוקים שהבאת. עבור פסוקים מהמקרא עדיפה עליה תבנית {{צט/תנ"ך}}, המקלה על הקשור לאתר ויקיטקסט. אם תרצי להשתמש ב{{צט}} בכל זאת, תקני נא את הקשור שהוספת והסירי את הפסיק (לדגמה: s:ישעיהו א יח במקום הקשור השבור s:ישעיהו א, יח).
לטעמי, כדאי להביא את הפסוק השלם בצטוט משמואל ב. לעמתו, הצטוט משיר השירים יתאים לדעתי לערך חוט השני, לכשיכתב.
  • הגזרון טוב מאד, אך יש להוסיף סמוכין לקשר לאכדית (למשל, מלון אבן שושן החדש).
באחת ההופעות של אדיר מילר הסבירו בקהל שהשם "שני" הוא ראשי התבות "שוב נולדה ילדה" (תוכלי לחפש אם את אוהבת אותו (-: ). זוהי אגדה עממית, מן הסתם, אך אפשר לצינה ולכתוב שאין לה סמוכין.
שימי לב, אין לקשר לאותה מלה מסעיפי אגרון שונים. אם המלים שהבאת ב"ראו גם" אינן מתאימות כנרדפות, מחקי נא אותן מסעיף הנרדפות.
הקשור הנאה בסעיף הצרופים עבור "כחוט השני" יכול לבוא בסעיף קשורים חיצוניים, אם תרצי. ברם, בסעיף נרדפות (וביתר סעיפי האגרון) יש לקשר רק לערכים המתאימים במלון (חוט השני או חוט שני, כרצונך).
תוכלי להוסיף בתרגומים малиновый ברוסית, قرمزي בערבית.
  • הרחבה: תוכלי לקחת משפט מדגים עבור האריג מדף זה. תוכלי גם לקשר אליו בקשורים החיצוניים, למרות שהוא מתאים יותר לקשורים מהערך תולעת שני. בכל מקרה יש בו מידע מענין על זהוי הצבע שתוכלי להביא בסעיף "מידע נוסף", למשל.
כמו־כן, מצאתי דיון על השני בעתון המליץ מתאריך 29/5/1862 (גליון מס' 32, טורים 512-514) שתוכלי למצוא באתר "עתונות יהודית היסטורית. איני חושב שיש טעם להביאו בערך.

ישר כח! הערך טוב מאד בעיני. כחלון (שיחה) 02:11, 6 במרץ 2016 (IST)תגובה

כרגיל רעי,
הן הִבְחַנְתָּ וצדקת. שיניתי בהתאם. עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 23:04, 11 במרץ 2016 (IST)תגובה