תשחרת

תִּשְׁחֹרֶת[עריכה]

לשון חז"ל שכבת הגיל הצעיר.
- ”רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה יב)
- ”שְׁלשָׁה דְמָעוֹת רָעוֹת: דִּמְעַת הֶעָשָׁן, וְדִמְעַת הַבְּכִיָה, וְדִמְעַת בֵּית הַכִּסֵּא, וְשֶׁל תִּשְׁחֹרֶת קָשָׁה מִכֻּלָּם; וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיָה לָהּ בֵּן תִּשְׁחֹרֶת וּמֵת, וְהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינֶיהָ.“ (איכה רבה, פרשה ב, סימן טו)