ש
מראה
(הופנה מהדף שי"ן)
יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁ.
ש
[עריכה]א"ב עברי | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
כתיב מלא | שין | ||||
הגייה* | shin, sin | ||||
IPA | [s], [ʃ] | ||||
א"ב צלילי | שמיר | ||||
מורס | ··· (ננ"נ) | ||||
ברייל | (שׁ ימנית), (שׂ שמאלית) | ||||
גימטריה | 300 | ||||
ASCII | F9 | ||||
יוניקוד | 05E9 | ||||
אותיות הא"ב העברי | |||||
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
אותיות סופיות | |||||
ך ם ן ף ץ |
- האות העשרים ואחת ולפני אחרונה באלפבית העברי; בגימטריה ערכה 300.
- לאות ש׳ ישנם שני מופעים: ש׳ ימנית שביטוייה הוא עיצור בתר־מכתשי חוכך בלתי קולי, ו־ש׳ שמאלית הנהגית כ־ס' ולעתים קרובות אף מתחלפת עמה בכתיב.
- במילים רבות בהן בעברית מופיעה האות ש׳, בארמית ובערבית תופיע האות ת' תחתה.
גיזרון
[עריכה]- האות קרויה שׁין ע"ש צורתה בכתב העברי העתיק (𐤔), שהייתה כשל שניים.
- מיקומה בא"ב הוא כשל ה־ש' שמתחלפת בארמית ב־ת', ולא של ה־ש' המקורית (זאת הייתה ממוקמת בין כ' ל־ל'); זאת בניגוד לשאר האותיות בא"ב העברי.[1]
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- מסופר בתנ"ך (ספציפית: בשופטים יב, פסוק ו) שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ש |