שין

ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק באות שׁין; ראו ש.

שִׁין או שֵׁין

לשון המקרא [לא בשימוש] הפרשות נוזלים של הגוף
- ” הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חראיהם [צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם“ (ישעיהו לו, פסוק יב)

המילה מופיעה פעמים במקרא בכתיב המוחלף בקריאה במי רגלים.
יש משערים כי מילה זו היא השורש הראשוני לשורש שׁ־ת־ן אשר נוצר מהגייה של הפועל הִשְׁתִּין בצורת בניין הפעיל כשבמקורו היה בניין התפעל של השורש ש־י־ן (הִשְׁתַּיֵן).