רפאים

רְפָאִים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רפאים
הגייה*	refaim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר רבוי
שורש	ר־פ־א ב
דרך תצורה	משקל קְטָלִים
נטיות	יחיד רָפָא

1. לשון המקרא עם קדום שחי בעבר הירדן, ומתואר כענקים.

   • ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם“ (בראשית יד, פסוק ה)
   • ”וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי וְאֶת-הָרְפָאִים“ (דברים טו, פסוק כ)
   • ”רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם כַּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים“ (דברים ב, פסוק יא)
   • ”אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף-הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים“ (דברים ב, פסוק כ)
   • ”כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר-מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם“ (יהושע יג, פסוק יב)
   • ”וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר עִם-פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת-סִפַּי מִילִדֵי הָרְפָאִים וַיִּכָּנֵעוּ“ (דברי הימים א׳ כ, פסוק ד)

2. לשון המקרא כינוי למתים, דרי השְׁאוֹל, או לרוחם

   • ”שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל-עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם“ (ישעיהו יד, פסוק יט)
   • ”מֵתִים בַּל-יִחְיוּ רְפָאִים בַּל-יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל-זֵכֶר לָמוֹ“ (ישעיהו כו, פסוק יד)
   • ”הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה-פֶּלֶא אִם-רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה“ (תהלים פח, פסוק יא)
   • ”כִּי שָׁחָה אֶל-מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל-רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ“ (משלי ב, פסוק יח)
   • ”וְלֹא-יָדַע כִּי-רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ“ (משלי ט, פסוק יח)

גיזרון

• מופיע במקרא רק בצורת הרבים.
• למשמעות (2) נמצאה מקבילה בפיניקית: 𐤓𐤐𐤀𐤌 (רפאם, בכתיב חסר שבחסרים), בכתובות הקבורה הפיניקיות של תבנת ואשמנעזר מלכי צידון מופיע המונח "רפאים" במסגרת קללה למי שיפתח את הקבר, שלא ייקבר עם המתים: "אל יהיה לך [...] משכב עם רפאים", "אל יהיה להם משכב עם רפאים ואל יקברו בקבר". בכתובות דו־לשונית נאו־פונית ולטינית נמצא המונח "לעלנם אראפאם" כמקביל ל־"D(is) M(anibus) SAC(rum)", במשמעות "לְאלי רוחות המתים".
• גם באוגריתית נמצאה מקבילה: 𐎗𐎔𐎜𐎎 (רפאֻם) או 𐎗𐎔𐎛𐎎 (רפאִם), ומשמעותה אלים זוטרים של רוחות המתים, בכמה הקשרים שפירושם קשה והדעות נחלקות לגביו. הכינוי של דנאל מעלילת אקהת האוגריתית, "דנאִל מת רפאִ" (דנאל איש הרפא) מעלה את האפשרות שגם באוגרית נודעו הרפאים כעם קדום. ייתכן אפוא שהרפאים באוגרית היו שבט של בני אדם גבוהים וחסונים, בשר ודם, שיוחסו להם אף אלוהויות זוטרות; וייתכן שפרשנות זאת מתאימה גם לרפאים במקרא. עם זאת, דעה אחרת היא שמשמעות הכינוי של דנאל היא שהוא היה רופא.
• "רפא" מופיע כמרכיב בשמות אוגריתיים, וכן בשמות מקראיים (כגון רפאל) ואמוריים.
• יתכן שגם "יְלִידֵי הָרָפָה" המוזכרים בשמואל ב׳ כא, פסוקים טז–כב הם מאותו הענין, אך בהמשך נכתב "הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה" ו"אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה" וכתיב זה עשוי להצביע על כך שהאות ה' בתחילת השם היא חלק בלתי נפרד מהשם.
• בתרגום השבעים "רפאים" תורגם gígantas) γίγαντας) - ענקים, ולדעת חלק מהחוקרים אין הכוונה לתואר גרידא, אלא לענקים מהמיתולוגיה היוונית שנלחמו באלי האולימפוס.

צירופים

• רוח רפאים
• אנית רפאים, ספינת רפאים
• עיר רפאים
• עמק רפאים
• כאב רפאים

מילים נרדפות

• ענק (1)
• רוח (2)
• מתים (2)

תרגום

• אנגלית: ghost‏, phantom‏‏‏‏ (2), Rephaites‏‏‏‏ (1)

• צ'כית: přízraky ‏‏‏‏, duchové zemřelých ‏‏‏‏, refaité ‏‏‏‏, obři ‏‏‏‏

פרשנים מפרשים

• חז"ל (בראשית רבה כו,ד) גזרו את שמם מצד שגורמים רפיון: "רפאים- שכל מי שרואה אותן נרפה כשעוה". ובאופן דומה פירש שד"ל (דברים ב,יא): "רפאים- להיותם מפחידים רואיהם כמו המתים הנקראים רפאים כשנראים לבני אדם". פירוש אחר שהוצע, שהאומה הזו נקרא "רפאים" משום שהם כולם מתו לפני שעם ישראל הגיע לארץ ישראל. אחרים הקבילו לשורש ר־ב־ב א בהוראת: גדול (רַב).
• היו שגזרו משורש ר־פ־י/ה א, שהמתים כחם רפוי.

ראו גם

• שאול
• שדים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רפאים