רפאים
מראה
רְפָאִים
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רפאים |
הגייה* | refaim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר רבוי |
שורש | ר־פ־א ב |
דרך תצורה | משקל קְטָלִים |
נטיות | יחיד רָפָא |
- לשון המקרא אחד מעממי כנען, המתוארים כענקים.
- ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם“ (בראשית יד, פסוק ה)
- ”וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי וְאֶת-הָרְפָאִים“ (דברים טו, פסוק כ)
- ”רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם כַּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים“ (דברים ב, פסוק יא)
- ”אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף-הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים“ (דברים ב, פסוק כ)
- ”כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר-מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם“ (יהושע יג, פסוק יב)
- ”וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר עִם-פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת-סִפַּי מִילִדֵי הָרְפָאִים וַיִּכָּנֵעוּ“ (דברי הימים א׳ כ, פסוק ד)
- לשון המקרא כינוי למתים או לרוחם
- ”שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל-עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם“ (ישעיהו יד, פסוק יט)
- ”מֵתִים בַּל-יִחְיוּ רְפָאִים בַּל-יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל-זֵכֶר לָמוֹ“ (ישעיהו כו, פסוק יד)
- ”הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה-פֶּלֶא אִם-רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה“ (תהלים פח, פסוק יא)
- ”כִּי שָׁחָה אֶל-מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל-רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ“ (משלי ב, פסוק יח)
- ”וְלֹא-יָדַע כִּי-רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ“ (משלי ט, פסוק יח)
גיזרון
[עריכה]- 1. מופיע במקרא רק בצורת הרבים. קיים ביטוי מקביל בפיניקית: 𐤓𐤐𐤀𐤌 (רפאם) באותה הוראה (ראו לדוגמא בכתובת הסרקופג של תבנת). יש שגזרו משורש ר־פ־י/ה א, שהמתים כחם רפוי.[1]
- 2. יתכן שגם "הָרָפָה" המוזכר בשמואל ב׳ כא, פסוקים טז – כה הוא מאותו הענין[2].
- חז"ל (בראשית רבה כו,ד) גזרו את שמם מצד שגורמים רפיון: "רפאים- שכל מי שרואה אותן נרפה כשעוה". ובאופן דומה פירש שד"ל (דברים ב,יא): "רפאים- להיותם מפחידים רואיהם כמו המתים הנקראים רפאים כשנראים לבני אדם". פירוש אחר שהוצע, שהאומה הזו נקרא "רפאים" משום שהם כולם מתו לפני שעם ישראל הגיע לארץ ישראל.[3] אחרים הקבילו לשורש ר־ב־ב א בהוראת: גדול (רַב).
- בטקסט אוגריתי[4] מופיע הביטוי: 𐎗𐎔𐎜𐎎 (רפאֻם), ונחלקו החוקרים בזיהויים: יש אומרים שהם אלים זוטרים שהיו תחת האל בעל[5], ואולי היו אחראים על עולם המתים (בדומה למשמעות 1). אחרים אומרים שהכוונה לרוחות רפאים.[6] כמו"כ באגדת אקהת מתואר דנאל כ"אדמ רפא", ולדעת חלק מהחוקרים הכוונה שהיה מהעם רפאים. אמנם אחרים סוברים ש"רפא אדמ" הכוונה רופא.[7]
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- צ'כית: přízraky , duchové zemřelých , refaité , obři
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: רפאים |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ שד"ל ישעיה יד,ט.
- ↑ רד"ק (שמ"א שם) פירש ש"רפה" היא מילה נרדפת לענק. והואיל משה (דברים ב,יא) הציע שאולי כל הרפאים הם צאצאי אדם ששמו הָרָפָה. אמנם שד"ל (דברים ג,יא) דחה פירוש זה.
- ↑ ל' קוויק, עוג מלך הבשן: שליט עולם השאול או ענק מימי קדם?.
- ↑ KTU 1.20-22
- ↑ באופן דומה, בתרגום השבעים "רפאים" תורגם gígantas) γίγαντας) - ענקים, ולדעת חלק מהחוקרים אין הכוונה לתואר גרידא, אלא לענקים מהמיתולוגיה היוונית שנלחמו באלי האולימפוס.
- ↑ ראו דיון על כך במאמר: C L'Heureux, The Ugaritic and Biblical Rephaim HTR 67,3 (1974).
- ↑ Ugaritic Texts: Pertaining to Aqhat, 2021, forward.