מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- (יבוא עם מילת היחס ל-) פגע, גרם לרעה.
- "וְאַתָּה אֲשֶׁר יָכוֹל/ לְהָרַע לְמִי עָשָׂה לְךָ רַע וְאֵין מֵשִׁיב" ("עֲלֵי-מַה תְּהִי", ר' שמואל הנגיד)
- ”וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ“ (שמות ה, פסוק כג)
- ”וְאִם-הָרֵעַ, תָּרֵעוּ גַּם-אַתֶּם גַּם-מַלְכְּכֶם, תִּסָּפוּ“ (שמואל א׳ יב, פסוק כה)
- ”רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ“ (ישעיהו א, פסוק טז)
- השורש ר-ע-ע מקורו מן המקרא.
| השורש רעע א
|
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
הסבת פֶּגַע, אי-היטיבות
|
| גזרה |
גזרת ע"ע
|
| הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש ר־ע־ע א הוא שורש מגזרת ע"ע.
| ר־ע־ע
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
רַע
|
רַע
|
יֵרַע
|
רַע
|
לָרֹעַ
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הֵרַע
|
מֵרֵע
|
יָרֵעַ
|
הָרַע
|
לְהָרַע
|
| הֻפְעַל
|
הוּרַע
|
מוּרָע
|
יוּרַע
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
