קמל

קָמַל

לשון המקרא נאמר על צומח: יָבַשׁ ואיבד את חיותו.
- ”וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ“ (ישעיהו יט, פסוק ו)
- ”אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל“ (ישעיהו לג, פסוק ט)
- משראתה עקרת הבית כי הפרחים קמלים העבירה את העציץ אל מול החלון.