מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נאמר על צומח: יָבַשׁ ואיבד את חיותו.
- ”וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ“ (ישעיהו יט, פסוק ו)
- ”אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל“ (ישעיהו לג, פסוק ט)
- משראתה עקרת הבית כי הפרחים קמלים העבירה את העציץ אל מול החלון.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קמל
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- מכשיר המשמש למדידת זווית ההגבהה של עצמים שמימיים.
שימוש בקמל למדידת גובה הכוכב פולאריס מקו האופק
