קליה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קְלִיָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלייה
הגייה* kliya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ קְלִיּוֹת; קְלִיַּת־, ר׳ קְלִיּוֹת־
פולי קפה בקלוייתם
  1. שיטת בישול בה מייבשים ומחממים מזון בחום יבש.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.


גיזרון[עריכה]

תרגום[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קלייה

סמוכין[עריכה]

קְלָיָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קליה
הגייה* klaya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ קְלָיוֹת
דוכן קליות בשוק
  1. לשון חז"ל זרע מאכל או גרעין של דגנים וקטניות שנמתק בחום האש. נאכלו כממתקים וחטיפים בעת שמחה.
    • ”סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְמֵאִין, תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִלּוֹשׁ בְּמֵי פֵרוֹת“ (משנה, מסכת תרומותפרק ה, משנה ג)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבוֹא אֶצְלוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ד, משנה יב)
    • ”וְכַמָּה יִשְׁהֶה הָאוֹכְלָן, כְּאִלּוּ אֲכָלָן קְלָיוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּשְׁהֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס.“ (משנה, מסכת כריתותפרק ג, משנה ג)
    • ”חיטין ועשאן קליות מותרין“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף לז, עמוד ב)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.
  • קליות = בוטנים . עפ"י ארמית (קליתא qlytˀ) - תא .לפיכך, "בר - קלייתא" הוא "זה שחולק את אותו התא", קרי ה"בטן" - שכל אחד מתרמיליו מכיל בדרך-כלל זוג זרעים.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

קֵלָיָה[עריכה]

  1. שם פרטי לזכר,מופיע ברשימת לווים וכהנים שנשאו נשים נוכריות
    • ”וּמִן הַלְוִיִּם יוֹזָבָד וְשִׁמְעִי וְקֵלָיָה הוּא קְלִיטָא פְּתַחְיָה יְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר“ (עזרא י, פסוק כג)

גזרון[עריכה]

  • "קֵלָיָה הוּא קְלִיטָא", ואונקולוס מפרש עפ"י: ”וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה“ (ויקרא כב, פסוק כג) - "קלוט" הוא "חסִיר" כלומר איבר שתפוס בתנוחה לא טיבעית ושאינו מתפקד כהלכה, ככתוב והקלוט שרוע שנשתרבב לו יריכו קלוט שרגליו קלוטות כשל חמור וכשל סוס“ (בבלי, מסכת בכורותדף מ, עמוד א).
  • יוספוס במלחמת היהודים מכנה klitus את אחד מבני הגליל שעשה מום בידו והפכה ליד שאינה מתפקדת . תושבי הגליל כינוהו "קליטא" [1].
  • מלשון קדם-הלנית : κλείς "קליאיס" - "וו של אבזם" , "עצם הבריח" , גם בהוראת - "תפס" או "וו" (לסגירת דלת) כנראה על שום התפס הנעוץ בבגדי גידמים כדי לקבע את שארית היד . ומנגזרת זו באה גם המילה גם "קְליט" "דגדגן, clit (הנראה מקרוב כ"כפתור" או "וו").

ראו גם[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ש. קליין, לשונינו, לחקר השמות והכנויים , טבת תר"ץ, עמ'269