”אולם אין הקונסרבטיביות שלו אשה זקנה מעוותת פנים, בעלת שנים רקובות, אלא אשה צעירה לימים מלאה חיים ועליזות. בידה האחת חרב שלופה ובידה השניה דגדגן ובשעה שהיא מאימת עליך בחרבה המדומה היא שולחת את הדגדגן מתחת לסנטרךָ ומביאה אותךָ לידי צחוק בריא.“ ("העברי", 17 ביולי 1918, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”הואיל וסיימון יודע להזיז לצופה המצוי את דגדגן הצחוק, מועתקות הקומדיות העממיות שלו בסיטונות גם אל בד הקולנוע [...].“ ("מעריב", 9 בינואר 1974, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מערבית: دَغْدَغَة(דַעְ'דַעַ'ה) – עוררות מינית (לרוב בהקשר לערוות האישה), שהושאל כמות שהוא לעברית כדגדוג, ור' שם.
מחידושי אהרן מאיר מזי"א.תרגום שאילה מגרמנית: Kitzler, בתורו תרגום שאילה מיוונית: kleitorís) κλειτορίς) ע"פ הבנה שגויה של המונח כנגזרת מן kleitoriázō) κλειτοριάζω).