המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. היא משותפת למספר שפות שמיות: simmiltu – אכדית, סלמה – פיניקית, سُلَّم(סֻלָּם) – ערבית, סֻלָּמָא או סֻלְּמָא – ארמית, mäsalal) መሳላል) – טיגרית ואמהרית. ככל הנראה מקור המילה העברית במילה האכדית. למרות היותן של המילה העברית והמילה הערבית למעשה זהות, אין בין השתיים קשר אטימולוגי ישיר. המילה הערבית קשורה כנראה ל־ࡎࡅࡌࡁࡉࡋࡕࡀ(סומבילתא) – מנדעית ול־ܣܒܠܬܐ(סֶבּלתָא) – סורית.