מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מפלס |
| הגייה* | miflas |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ל־ס |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִפְלָסִים נ"י מִפְלָסוֹ מִפְלָסָהּ מִפְלָסָם נ"ר מִפְלָסָיו מִפְלָסֶיהָ מִפְלְסֵיהֶם |
- קו אופקי המודד גובה מסוים. גובה על פני שטח רחב.
- ”הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵֹי עָב מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים“ (איוב לז, פסוק טז)
- גם אחר תום הגשמים הברוכים עדין צפוי מפלס הכנרת לעלות ממי הפשרת השלגים.
- המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בשין שמאלית, בפסוק לעיל.
- רש"י: לשון גלוי, פתוח, שטוח. כמפולש בלשון חז"ל. (כלומר: לארכן ולרחבן של עבים)
- אבן עזרא: מן פֶּלֶס חילוף הסמ"ך בשי"ן שמאלית. גם בילקוט שמעוני חיברו כך (כלומר:התדע את משקל העבים)
- רלב"ג: כמו מִפְרָשֹ.
